"בעשרים השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל", קובע דוח מבקר המדינה על הרשויות המקומיות, "אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים"
דוח מבקר המדינה על השלטון המקומי שפורסם מציג עלייה חדשה ב-20 השנים האחרונות במספר מצלמות המעקב בישראל. הדוח מבקר את השימוש במצלמות ללא הסדרה בלי אף גורם מפקח וקובע כי לא נעשה תכנון מקדים שבודק את הצורך להסוות מרחבים פרטיים. עוד חושף הדו"ח, כי נמצאו עשרות מצלמות מעקב שהוצבו בניגוד לחוק ומאפשרות לצלם מרחבים פרטיים של תושבים. "השימוש במצלמות הללו מוסדר רק באמצעות ההוראות הכלליות".
לפי הדו"ח, מספר מצלמות המעקב בירושלים גדל פי 47 בתוך פחות מ-20 שנה וכיום פועלות בעיר 3,800 מצלמות מעקב, בבאר שבע גדל מספר המצלמות פי 271, מ-14 מצלמות ל-3,800 ובפתח תקווה מספר מצלמות המעקב שהותקנו עלה מ-42 מצלמות ל-2,820.
עוד נמצא בדו"ח, כי עיריית ראשון לציון הציבה 45% מצלמות מעקב עם טכנולוגיית תקריב שעשויות לפגוע בפרטיות האזרחים, 43% מצלמות תקריב בנשר ודליית אל-כרמל 30%.
המבקר ציין בדוח, כי לצד הכשלים בהצבת הצלמות ללא תכנון מקדים תוך פגיעה בפרטיות האזרחים, קיים זלזול חמור בכל נושא אבטחת המידע ברשויות.
"בעשרים השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן. המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי – אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים".
"25 שנים מאז חוקק חוק חופש המידע ו-11 שנים מאז הוקמה היחידה הממשלתית לחופש המידע, ל-95% מהרשויות הציבוריות במדינה שחוק זה חל עליהן, ובכללן הרשויות המקומיות, אין גוף מאסדר, שיבטיח שהן פועלות ליישמו בצורה מיטבית".
פרסום
"המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים".
אנגלמן ציין בדוח לגבי החברה הערבית, "הקושי המתמשך לאכוף את חובת הדיווח על יישום החוק ברשויות המקומיות מומחש ביתר שאת בקרב רשויות החברה הערבית, שרבות מהן לא ממלאות את חובתן החוקית לפעול לשקיפות המידע ולשיתופו בקרב הציבור".
"מומלץ לבחון את האפשרות להרחיב את סמכויות היחידה הממשלתית לחופש המידע, שהיא הגורם המקצועי הבקיא בתחום זה ולה ראייה מערכתית רחבה בנושא, כך שיחולו גם על הרשויות המקומיות. כל עוד לא נקבע גורם מאסדר לרשויות המקומיות בתחום, מומלץ שמשרד הפנים יהיה מעורב יותר בכל הקשור להגברת השקיפות בשלטון המקומי".
