קרינת החלל נחשבת לאחד האתגרים המורכבים ביותר בדרך לביסוס נוכחות אנושית מעבר למסלול הנמוך סביב כדור הארץ. בהיעדר ההגנה של השדה המגנטי הארצי, חשיפה לחלקיקי שמש בעלי אנרגיה גבוהה מסכנת באופן משמעותי את בריאות הצוותים. מחקר חדש שפורסם על שער כתב העת היוקרתי Science Advances מציג פריצת דרך ישראלית בתחום המיגון האישי: אפוד ה־AstroRad, שפיתחה חברת StemRad.
מבחן בחלל העמוק: זוהר והלגה סביב הירח
הנתונים נאספו במסגרת ניסוי MARE במשימת Artemis I של נאס"א, שבה שוגרו שתי בובות־דמה המדמות גוף נשי – "זוהר", שלבשה את האפוד הישראלי, ו"הלגה", שטסה ללא מיגון. עשרות חיישנים מדדו את רמות הקרינה לאורך 25.5 ימי טיסה בחללית Orion סביב הירח ובחזרה. הניסוי הובל על ידי המכון לרפואת חלל של סוכנות החלל הגרמנית (DLR), בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נאס"א וחברת Lockheed Martin.
טכנולוגיית מיגון סלקטיבי להפחתת קרינה
בשונה ממיגון כבד ואחיד, ה־AstroRad מתמקד באיברים וברקמות הרגישים ביותר לקרינה – דוגמת מח העצם, הריאות, הקיבה ואיברי הרבייה. על פי ממצאי המחקר:
-
שיפור של כ־30% ביעילות המיגון – הגישה הממוקדת הוכיחה יעילות גבוהה יותר בהפחתת מנת הקרינה האפקטיבית לעומת מיגון אחיד בעל אותה מסה.
-
ירידה של עד 60.7% במנת הקרינה – סימולציות Monte Carlo, שאומתו מול נתוני הטיסה, הראו הפחתה משמעותית בחשיפה באירועי שמש היסטוריים.
-
הארכת משך המשימות – ההפחתה בחשיפה לקרינה שוות ערך פוטנציאלית לתוספת של 40 עד 193 ימי שהייה בטוחים בחלל העמוק.
הצעד הבא: השתלבות במשימות Artemis העתידיות
הפיתוח מציע שכבת הגנה אישית משלימה למבנה החללית. בישראל מקווים כי הצלחת הניסוי תסייע לשלב טכנולוגיות ישראליות נוספות במשימות עתידיות של תוכנית ארטמיס, בהן Artemis III, ואף תסלול את הדרך לשיגור אסטרונאוטים ישראלים נוספים למשימות מאוישות לירח ולמאדים.
