דיון סוער בוועדת הכלכלה חשף את עומק הדאגה סביב עתיד חברת הספנות הלאומית לשעבר. האם "מניית הזהב" תספיק כדי למנוע השתלטות עקיפה של גורמים עוינים? "בזמן מלחמה, חברות זרות לא מגיעות – רק צים נשארת", הזהירו המומחים.
דיון שנערך השבוע בוועדת הכלכלה של הכנסת הציף אל פני השטח חששות כבדים בנוגע לאפשרות מכירת חברת הספנות צים לגורמים זרים. עבור התעשייה הישראלית, צים אינה רק חברה מסחרית, אלא תשתית קריטית המהווה את עורק החיים הראשי לייבוא חומרי גלם, מזון, דלק וציוד ביטחוני בשגרה ובעיקר בחירום.
נכס אסטרטגי תחת איום
הניסיון שנצבר בסבבי הלחימה האחרונים הוכיח כי בעתות משבר, חברות ספנות בינלאומיות נוטות לצמצם פעילות בישראל או להפסיקה לחלוטין משיקולי ביטוח וסיכון. במציאות זו, צים נותרה לעיתים הגורם היחיד שמבטיח את רציפות האספקה לנמלי ישראל.
ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, התבטא בחריפות בדיון:
פרסום
"לא ניתן לקטאר להשתלט על צים. על רשות החברות לשים לב לנעשה בחברה, ועל ההסתדרות לדאוג לסוגיית העובדים והבטחת האינטרסים הלאומיים."
הסכנה: השתלטות עקיפה וטשטוש זהות
אחד המוקדים המרכזיים של הדאגה המקצועית נוגע למבנה הבעלות המודרני בעולם התאגידי. גורמים במערכת הביטחון מזהירים כי השליטה לא חייבת לעבור באופן ישיר למדינה עוינת, אלא עלולה להתבצע דרך:
קרנות השקעה בינלאומיות בעלות מבנה אחזקות מורכב.
שותפויות זרות שבהן זהות מקבלי ההחלטות האמיתית עלולה להיות מטושטשת.
השפעה על דירקטוריונים שתחליש את המחויבות של החברה למדינת ישראל בשעת חירום.
הפגיעה בכוח האדם הימי ובהכשרות
מזכיר חטיבת הקצינים באיגוד קציני הים, דוד ראובני, העלה בדיון סוגיה קריטית נוספת: אובדן העצמאות הימית. צים מהווה את התשתית המרכזית להכשרת ימאים בישראל. פגיעה בזיקה הישראלית של החברה עלולה להוביל ל:
קריסת מערך ההכשרות: חוסר בימאים ישראלים מקצועיים.
סירוב צוותים זרים: במצב של הסלמה, ימאים זרים עלולים לסרב להגיע לישראל, מה שיותיר את המדינה במצור ימי דה-פקטו.
פרסום
מניית הזהב: האם היא מספקת הגנה?
במרכז המחלוקת עומדת "מניית הזהב" של המדינה בצים. בעוד שרשות החברות מדגישה כי קיים מנגנון פיקוח, בקרב העובדים והוועדה קיים חשש שהמנגנון לא הותאם למורכבות הכלכלית של ימינו.
עמדת רשות החברות הממשלתיות: נציגת הרשות, גלית וידרמן, ציינה כי טרם התקבלה פנייה רשמית מהחברה לגבי עסקה, אך נשלח מכתב בירור. עו"ד גונן גומלסקי הוסיף כי "יש תנאי שהחברה חייבת להישאר ישראלית, מאוגדת בישראל, ושרוב הדירקטורים יהיו בעלי אזרחות ישראלית וסיווג ביטחוני. רכישה על ידי גורם כמו קטאר מחייבת הסכמה מפורשת של המדינה."
תגובת דירקטוריון צים: נציג הדירקטוריון, עו"ד אריאל עמינצר, ביקש להרגיע את הרוחות ושלל את השמועות על מעורבות קטארית או סעודית: "בעלי המניות שמחזיקים מעל 60% מהחברה הם גורמים מגרמניה ומאירופה. אין בנמצא נציגי דירקטוריון קטארים, והדירקטוריון בוחן את כל החלופות בצורה מקצועית."
סיכום ומבט לעתיד
התעשייה הישראלית, המסתמכת ברובה המכריע על נתיבי הים, עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות. יו"ר הוועדה ביטן סיכם כי הנושא יישאר תחת פיקוח הדוק, תוך דרישה מרח"ל (רשות חירום לאומית) להבטיח רציפות תפקודית בכל תרחיש של מצור ימי.
רוצה להישאר מעודכן בשינויים בשרשרת האספקה הישראלית? הרשם לניוזלטר של פורטל תעשייה.
