ועדת הכספים דנה במנגנון מס חדש שנועד להשאיר את חברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות בישראל. בעוד האוצר מגדיר את המהלך כ"יעד אסטרטגי", בשוק דורשים תמריצים גבוהים יותר ובתעשייה המסורתית חוששים מהפקרה.
עיקרי הצעת החוק: מניכוי לזיכוי
על רקע שינויי המיסוי הגלובליים (כללי ה-OECD), ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי בוחנת מנגנון חדש לעידוד מחקר ופיתוח:
-
השינוי המהותי: מעבר ממנגנון של "ניכוי" (הפחתת הוצאות מההכנסה החייבת) למנגנון של "זיכוי מס" ישיר.
-
המטרה: הבטחת האטרקטיביות של ישראל מול תחרות גוברת בעולם, במיוחד לאחר אימוץ המס המזערי הגלובלי (15%) על חברות עם מחזור מעל 750 מיליון אירו.
עמדת משרד האוצר: "נכס אסטרטגי"
נציגי האוצר הדגישו את חשיבות המהלך ליציבות הכלכלית של המדינה:
-
תרומה לתוצר: חברות ההייטק אחראיות לכ-20% מהתוצר הלאומי.
-
יישור קו בינלאומי: הצעד הולם את הפעילות המקובלת במדינות ה-OECD.
-
עלות תקציבית: המהלך נאמד בכ-3 מיליארד ש"ח. התקנות המפורטות להחזר הכספים צפויות להתגבש עד סוף פברואר 2026.
ביקורת גורמי השוק והתעשייה
לצד הברכות על היוזמה, עלו בדיון הסתייגויות משמעותיות:
1. גובה התמריץ ובירוקרטיה (גורמי השוק)
-
דרישה להעלאת הזיכוי: נטען כי שיעור של 15% נמוך מדי בהשוואה לעולם. גורמי השוק הציעו להעלות את המדרגה הראשונה ל-25% כדי לייצר אפקטיביות ממשית.
-
הפחתת חיכוך: דרישה לנוסחאות פשוטות וברורות שימנעו דיונים מתישים מול פקידי השומה בדיעבד.
2. החשש בפריפריה (התאחדות התעשיינים)
-
נציג ההתאחדות טען כי החוק מתמקד רק בחברות מו"פ עתירות טכנולוגיה ומפקיר את התעשייה היצרנית בפריפריה.
-
תגובת האוצר: אגף התקציבים הבהיר כי החוק ממוקד במכוון בייצור כלי מיסוי חדשני להייטק, וכי התעשייה המסורתית תקבל מענה במסלולים מקבילים.















