חוקרים מאוניברסיטת אריאל פיתחו מערכת שיגור חדשנית אשר מאפשרת האצת מטענים למהירויות שיא תוך שימוש באנרגיה חשמלית – ללא צורך בדלק כימי. פרופ' משה עינת וד"ר יפית אורבך מאוניברסיטת אריאל מובילים מחקר פורץ דרך, המציע חלופה חסכונית ויעילה לשיגור מטענים מהירח לחלל.
מערכת השיגור האלקטרומגנטית עושה שימוש באנרגיה סולארית זמינה על הירח כדי להפעיל סדרת סלילים היוצרים שדה מגנטי חזק המניע את המטען קדימה. בניגוד לשיטות שקיימות עד כה, מערכת זו מאפשרת תהליך תאוצה רב-שלבי, אשר בכל שלב מגביר את המהירות בצורה משמעותית. במחקרם הצליחו החוקרים להגיע למהירות של 131 מטרים לשנייה – המהירות הגבוהה ביותר שתועדה עד כה עבור תותח סלילים מסוג זה ובכך הדגימו את היכולת להוסיף עוד ועד דרגות האצה באופן מודולרי.
"השיגור האלקטרומגנטי עשוי לחולל מהפכה בדרך שבה אנו משגרים ציוד מחקר ומשאבים מהירח לחלל," מסביר פרופ' עינת. "במקום להסתמך על טילים עם דלק כימי שצריך להביא אותו לירח, ניתן יהיה להשתמש באנרגיה סולארית בלבד הזמינה במקום, מה שיאפשר שיגורים זולים, בטוחים וברי-קיימא."
המערכת שפיתחו החוקרים מתגברת על מגבלות קודמות של טכנולוגיית תותח הסלילים, בהן בעיית המהירות המוגבלת ואובדן האנרגיה. זאת באמצעות תזמון מדויק של פולסים חשמליים המאפשרים תאוצה הדרגתית ומיחזור חלק מהאנרגיה האובדת. מחקר זה מהווה צעד משמעותי לעבר עתיד שבו השיגור מהירח יהפוך לנגיש יותר, ויפתח אפשרויות חדשות לחקר החלל.
"אמנם הטכנולוגיה נמצאת בשלבי מחקר ופיתוח, אך התוצאות שהשגנו מעידות על פוטנציאל אדיר. בעתיד, ייתכן שנוכל לשגר ישירות מהירח למסלול סביב כדור הארץ – ואולי אף רחוק יותר, אל מעמקי החלל," מוסיף פרופ' עינת. "אנו צופים כי בעוד כמה עשורים, השיגורים מהירח יתבצעו ללא דלק כלל, אלא רק באמצעות שדות מגנטיים – צעד נוסף בהגשמת חזון ההתיישבות בחלל."
פרסום
המחקר שפורסם ב Scientific Reports פותח צוהר לאפשרויות חדשות בתחום חקר החלל, והוא צפוי להשפיע על האופן שבו יבוצעו שיגורים עתידיים ממשימות ירחיות.
