ירידה בפעילות והגירה של חברות
נציגי התעשייה הצביעו על מגמת ירידה בפעילות בישראל וקראו למדינה לייצר אסטרטגיית קריפטו בדחיפות. ההערכות בשוק מצביעות על כ-600,000 ישראלים בעלי מטבעות קריפטו, כאשר למעלה משליש מהחברות בתעשייה עוזבות את הארץ. לדברי מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, 25% מהחברות אמרו שלא יגייסו אפילו עובד אחד בישראל בגלל צבר של בעיות. החברות הישראליות בטוח יצליחו, השאלה אם יצליחו בישראל. בשנה האחרונה פעלו בתעשיית הקריפטו הישראלית 161 חברות (ירידה של 13 חברות משנה קודמת) ו-3,300 עובדים. היקף גיוסי ההון עמד על 4.2 מיליארד דולר."
לדברי מנכ"ל פורום חברות הקריפטו, ניר הירשמן, "המצב הנוכחי יוביל להפסד של 30-40 מיליארד שקל לתמ"ג עד 2035 אם ישראל לא תנקוט בצעדים דרסטיים".
הירשמן הציג נתונים של שוויץ וסינגפור, מדינות בעלות מאפיינים דומים לישראל ועמד על ההבדלים בין הצעדים שנעשו שם לאלו שבישראל. "בשעה שהעולם הולך ומתפתח, מדינות מייצרות רגולציה משמעותית שמאפשרת להתפתח בתחום, ובישראל אנחנו בסטגנציה."
לדברי הירשמן, "המצב הנוכחי יוביל להפסד של 30-40 מיליארד שקל לתמ"ג עד 2035 אם ישראל לא תנקוט בצעדים דרסטיים. בשנה האחרונה ישראל איבדה כמעט 300 משרות, אובדן מוערך של 86 מיליון ש"ח ממסים בשנה אחת."
קשיים רגולטוריים ופערים מול גופים בינלאומיים
הוועדה שמעה את עדויות המנכ"לים בתחום, שהצביעו על הקשיים בהם נתקלים בעסקיהם. "ההמתנה לרישיונות רגולטוריים ארוכה מאוד", אמר יובל רואש, מנכ"ל חברת הפינטק ביטס אוף גולד, "וגם כשיש רישיון, אנחנו נתקלים בחסמים עם הבנקים, שמחסמים העברות כספים ומשאירים אותנו מאחור לעומת גופים בחו"ל".
אורן רוזנפלד, סמנכ"ל כספים בחברת Fuse io דיבר על הקושי בגיוס עובדים מקומיים: "יש מאמץ גדול לגייס עובדים, שלא צולח. אנחנו מגייסים בעיקר בחו"ל, בשל המיסוי הגבוה לעובדים – עובד מחו"ל משלם רק 25% מס בעוד עובד בישראל משלם כפול."
היו"ר פרקש שאלה את נציגת רשות המסים מדוע ישנו כזה חוסר שוויון ונענתה: "אנחנו במחלוקת מקצועית."
קריאה להאיץ את תהליכי הרגולציה
ח"כ פרקש קראה לשיפור מיידי במהלכים הרגולטוריים: "המדינה לא עומדת בקצב הצמיחה של השוק. ישראל חייבת לפתח אסטרטגיה בתחום הקריפטו בהקדם". היא אף הציעה לאמץ את מודל ה-MiCA האירופי, המעניק הגנה על הצרכן ומספק מסגרת חוקית ברורה לעיסוק בנכסים דיגיטליים.
ההמלצות כוללות גם יצירת רגולציה ברורה וממוקדת בתחום, כמו גם שיפור היחסים עם הבנקים על מנת לאפשר את המשך הצמיחה של תעשיית הקריפטו המקומית. "אנו מצפים מהבנקים להתאים את עצמם", הוסיף רואש, "ולפני שהעולם ימשיך להתפתח, עלינו לפעול עכשיו".
רגולטורים ישראלים: "נפעל להסרת החסמים"
יואב סופר, יועץ המשנה לנגיד בנק ישראל תיאר את פרוייקט השקל הדיגיטלי שהם מקדמים ויכול להוות פלטפורמה לפעילות של חברות מהתעשיה, כפי שהודגם בניסוי שערך הבנק. הוא הדגיש כי צריך להסיר חסמים שיאפשרו לתעשיה להתפתח, תוך דגש על ניהול הסיכונים ובהם הגנה על כספי משקיעים.
נציגת בנק ישראל אילנית מדמוני: "אנחנו פועלים להסיר חסמים ולאפשר את פעילות התעשיה בישראל. מדובר בתעשיה מתפתחת והמערכת הבנקאית נמצאת בתהליכי התאמה, למידה והתאמה. בשנה האחרונה אנו מקיימים מפגשים ושולחנות עגולים עם נציגי התעשיה והבנקים. עיקר החשש של הבנקים נוגע לחשש להלבנת הון הן בפעילות של אנשים פרטיים והן של חברות טכנולוגיה. אנו עושים מאמץ כך שבחודשים הקרובים, עד סוף השנה, נגיש טיוטה של תיקון ההוראות ונצליח להקל את הפעילות בישראל."
נתי (נתנאל) טאובר, ממחלקת תשלומים בבנק ישראל: "בנק ישראל פועל מול רשות שוק ההון והרגולטורים המקבילים על מנת להסדיר את הפעילות במטבעות יציבים בעלי השפעה יציבותית. במסגרת זו פרסם בנק ישראל מסמך עקרונות להסדרת הפעילות בנושא".
היו"ר ח"כ פרקש מתחה ביקורת על בנק ישראל וקראה "להעלות הילוך": "לוח הזמנים שלכם לא מספק. זה לא הקצב שאתם אמורים לפעול בו עם חברות טכנולוגיה. זה תקוע. בכל הזמן שחלף מאז פרסום החלטת הממשלה רק הוצאתם מסמך עקרונות לציבור על מטבעות יציבים."
מנהלת תחום הקריפטו ברשות המסים הילה גרטי סקרה את ההתקדמות מצידם: "פרסמנו 3 תזכירי חקיקה. בחקיקה ראשית קבענו שנכס דיגיטלי הוא נכס ולא מטבע וקבענו את מקום הפקת ההכנסה, שזה רלוונטי למשקיעי חוץ בעיקר. בנוסף, חקיקת משנה שמטילה ניכוי מס במקור על גופים מפוקחים שפועלים בישראל – זה יקל על האזרח הפשוט בהיבט הדיווחי. בנוסף, ריווח של תדירות הדיווח לאזרחים שפועלים שלא באמצעות פלטפורמה מפוקחת."
סגן מנהלת רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון אלי טובול: "שר האוצר החליט שאנחנו נהיה אחראים על מנפיקי מטבעות יציבים. אנחנו עובדים על נוסח סופי לחקיקה, אחרי שקיבלנו הערות ציבור ושיח עם השוק. בחודשים הקרובים נשלים את העבודה."
















