פיצויים על נזקים בדרום

העסק, המפעל או המשק נפגעו במבצע צוק איתן –

מוטב לא להזדרז לקבל פיצוי ב"מסלול מהיר"

במבצעים קודמים "המסלול הירוק" סיפק פיצוי חלקי ביותר על הנזקים

פרסום

כיצד כדאי לנהוג אם עובד ישראלי או זר מפחד לצאת לעבודה?

מנגנון הפיצוי הכלכלי לעסקים, מפעלי תעשייה ומשקים חקלאיים בדרום הארץ שנפגעו במבצע צוק איתן טרם נקבע, אולם אם המתכונת תהיה דומה לזו של מבצעים קודמים יעמדו בפני הנפגעים שתי אפשרויות: מסלול מהיר שבו הפיצויים משולמים במהירות או מסלול איטי שכרוך בהגשת נתונים ותיעוד של הנזק ובדיקתם על ידי רשויות המדינה.

עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד "ויינשטוק זהבי", ממליצה לבעלי עסקים עם אורך נשימה להתאזר בסבלנות, לוותר על המסלול המהיר ולבחור בדרך שתבטיח להם פיצוי אמיתי על הנזקים. בעבר היו מקרים שעסקים שנגרם להם נזק של מעל ל-300 אלף שקל הסתפקו בפיצוי של 5% בלבד בשל רצונם לסיים את ההליכים במהירות.

פרסום

לעסקים שנפגעו במהלך המבצע ממליצה עו"ד ויינשטוק לתעד את הנזקים בזמן אמת. ככל שהזמן עובר ככה התיעוד עלול להפוך לבעייתי. מומלץ לבעלי עסקים, מפעלים ומשקים להזמין שמאי מטעמם ולא להסתפק בזה של המדינה. כל אדם מחויב לעשות את כל הפעולות האפשריות כדי לצמצם את הנזקים ועליו לתעד ולהוכיח שעשה כך. כך למשל משק ש"נתקע" עם תוצרת המיועדת ליצוא ולא הצליח בכך, צריך לנסות לשווק אותה בשוק המקומי.

בימים האחרונים יש תופעה של עובדים שלא מסכימים לצאת לעבוד במקומות שאינם מוגנים. מדובר בעיקר במשקים חקלאיים שבהם המרחב המוגן רחוק ולא רלוונטי ולכן עובדים ישראלים וזרים לא רוצים לסכן את עצמם. אם העובדים מסרבים לעבוד עקב המצב הביטחוני, ממליצה עו"ד ויינשטוק למעסיקים לבקש מהם הצהרה בכתב בעניין אותה ניתן יהיה לצרף לתיעוד הנזקים.