ורמי לוי מציג את חזון המשלוחים המעופפים
"במהלך השנים, מספר מטוסי הקרב בשימוש חילות אוויר כגון ארה"ב וישראל צומצם ב-30%. בהתאמה לכך, כ-30% ממשימות מטוסי הקרב מבוצעות כיום על ידי כטב"מים. הם מסייעים לחיל האויר להשיג חסכון בשעות אדם וחסכון רב בהוצאות וסיכון טייסים", דברים אלו אמר אלוף (מיל.) איתן בן אליהו, בועידה הבינלאומית לכלי טיס בלתי מאויישים (World’s Unmanned Aerial Vehicle Conference) שנערכה בבנייני האומה בירושלים והופקה על ידי חברת פארגון.
הועידה חשפה לראשונה את החידושים והפיתוחים האחרונים בעולם הרחפנים והכטב"מים, שהפכו לאחד מהמושגים הפופולריים ביותר במלחמת "חרבות ברזל'. בנוסף, הועידה שמה דגש על עולם הכטב"מים והרחפנים בשוק האזרחי, שילוב AI בעולם התעופה ומה העתיד צופן בתחום הזה.
בין המציגים בוועידה – תעשייה אווירית, חברות הייטק, סטארט-אפים וחברות מסביב לעולם.
פרסום
בן אליהו, יו"ר הועידה ואחד מיוזמיה, סקר בפתח הועידה את ההיסטוריה של כלי הטיס הבלתי מאויישים, אשר החלו להפוך מרעיון למציאות בתחילת שנות ה- 70. "ישראל היא החלוצה בתחום כלי הטיס הבלתי מאויישים, כשהשימושים הראשונים בו הולכים אחורה עד מלחמת יום כיפור. לאחר שהסתיימה המלחמה וקיבלנו תצלומי אוויר של ערב חציית התעלה, הבנו שצריך לעזור לעליונות האווירית באמצעות כלי איסוף מודיעין ולגשר בין התמונה המודיעינית ליכולת התקיפה וזה מה שהביא לראשונה להולדתו של תחום כלי הטייס הבלתי מאויישים. לדברי בן אליהו, אם בתחילת הדרך שימשו המטוסים ללא טייס בעיקר לצורכי מודיעין, הרי שבשנות ה-90 איחדו את יכולות המודיעין ויכולות החימוש לפלטפורמה אחת, והביאו ליצירת הכטב"מים שפועלים היום בשדה הקרב, גם לצרכי תקיפה.
ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה ב-INSS, סקרה את ההתפתחויות בתחום הכטב"מים בעשור האחרון, היכולות, הזמינות והירידה המשמעותית בעלויות שהפכה את יכולת התקיפה באמצעות כטב"מים לזמינה לכל, מה שתופס אותנו גם היום לא ממש ערוכים. בצד החדשות הטובות, ישראל מטיסה את תחום הרחפנים קדימה, אבל, מסתייגת ענתבי, אנחנו צריכים לעבוד קשה כדי לדעת שכאשר אנחנו מרימים את הראש למעלה, הרחפן שאנחנו רואים, הוא רחפן שמביא את הגלידה, את הפיצה או התרופה, ולא משהו אחר.
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים אמר בפתיחת הועידה: "מרתק לראות את הפיתוחים האחרונים בעולם התעופה, בדגש על חברות ישראליות לצד חברות מרחבי העולם. אני שמח שנקבע כבר התאריך לכנס הכטב"מים לשנה הבאה ובעיקר שבחרתם להתארח בירושלים".
רמי לוי, מנכ"ל שיווק השקמה, דיבר על החלטתו להשקיע בחברת הרחפנים קנדו דרונס. לאורך כל הדרך אני חושב מה יעזור לי לשרת טוב יותר את הלקוחות שלי. הרעיון שהציגו בפני בקנדו היה לספק משלוחים באמצעות רחפנים, מה שיכול לפתור בעיות כוח אדם ועלויות. הם גם הראו לי איך אפשר לשלוט על מספר גדול של רחפנים מנקודת תפעול אחת, גם מרחוק, אפילו מקפריסין. לשאלה הם החזון שלו הוא מקומי או גלובלי, אמר לוי, טכנולוגיה מאפשרת לעשות הרבה דברים מרחוק. יש מחשבות על הכל. זה יכול להיות גם בחו"ל. עכשיו אנחנו בשלב הניסויים.
שלומי קופמן, סגן נשיא ומנהל חטיבת שיתופי פעולה בינלאומיים ברשות החדשנות, סקר את מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל (INDI) ואמר: "מדובר במאמץ לאומי לקדם שימוש ברחפנים למטרות חברתיות, סביבתיות וכלכליות. אנו יוצרים פתרונות שנועדו לשמש מגוון מטרות, החל מבתי חולים, דרך חקלאות ועד חברות פרטיות. המטרה שלנו היא לייצר אימפקט ושינוי אשר ימשוך תשומת לב של גופים נוספים בעולם. במיזם שותפים מלבד רשות החדשנות, גופים כמו משרד התחבורה, רשות תעופה אזרחית, משרד הבריאות, נתיבי איילון ועשרות חברות טכנולוגיה.
פרסום
בפאנל שעסק בפרוייקט הרחפנים הלאומי השתתפו דניאלה פרתם מרשות החדשנות; לירון שטרן מרשות התעופה האזרחית הישראלית; מיטל גורן אילוז, מנהלת תחום יישום טכנולוגיות אוטונומיות, נתיבי איילון, וספיר איפרגן, מנהלת צוות תחבורה ותעופה, אגף תקציבים, משרד האוצר. את הפאנל הנחה עמי וייס, מנהל פיתוח ובדיקות ברשות התעופה האזרחית הישראלית. פרוייקט הרחפנים הלאומי עוסק ברגולציה של התחום ומנסה לבדוק כיצד ניתן לענות לצרכים של מדינת ישראל באמצעות רחפנים.
יריב בש, מייסד ומנכ"ל Flytrex, העוסקת בביצוע משלוחי מזון ומוצרי צריכה לבתי הצרכנים בשוק האמריקאי, אמר: "המטרה שלנו היא להוריד את עלות השליחות כיום מ- 7-10 דולר לשליחות לפחות מדולר אחד. הדרך להוזיל עלויות היא לא רק באמצעות הרחפנים, אלא גם בטכנולוגיה לניהול כל המשלוחים והלוגיסטיקה. שוק השליחויות באמצעות רחפנים הוא בעל פוטנציאל של 550 מיליארד דולר. זהו העתיד. בצפון קרוליינה, היכן שאנו מפעילים את שירות המשלוחים שלנו 70% מבתי האב כבר השתמשו בשירות שלנו. חתמנו הסכמים עם שותפים רבים בתחום המזון והקמעונאות, כמו: וולמארט, פאפא ג'ונס, יוניליוור ורבים נוספים.
