חוק רישוי סביבתי משולב שמוביל המשרד להגנת הסביבה, אושר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית; יוביל לקפיצת מדרגה ברישוי הסביבתי של המשרד, לתועלת משקית של חצי מיליארד שקל בשנה ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, וכן לדחיפת התעשייה לביצוע השקעות סביבתיות יעילות יותר
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "חוק רישוי סביבתי שמוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא צעד משמעותי להפחתת זיהומים וסיכונים מהתעשייה הגדולה בארץ, ואחת מהרפורמות המשמעותיות לשיפור הרגולציה בישראל. הוא עומד בשורה אחת עם חקיקה סביבתית פורצת דרך אחרת, חוק אוויר נקי, שהביא בעשור האחרון לשיפור באיכות האוויר על ידי הפחתת פליטות משמעותית מהמזהמים הגדולים ביותר, בהן תחנות הכוח. הרפורמה ברישוי סביבתי לוקחת את המהלך שלב קדימה וכוללת שיפור סביבתי משמעותי, הפחתת בירוקרטיה ורגולציה עודפת, דיגיטציה של השירות הממשלתי, ויצירת ודאות לתעשייה. אני מודה לחה"כ הרב יעקב אשר שהוביל בהצלחה את דיוני הוועדה באופן אינטנסיבי, ענייני וממלכתי ומודה לגורמים המקצועיים במשרד ולסמנכ"לית בכירה לרישוי ומניעת סיכונים, שולי נזר, על עבודה מאומצת, מסורה ומקצועית לאורך שנים בקידום חוק חשוב זה, לטובת הציבור בישראל ולטובת הסביבה"
חוק רישוי סביבתי משולב שמוביל המשרד להגנת הסביבה אושר היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק צפויה לעלות לאישור המליאה בהקדם, ובהמשך תפורסם ברשומות. לפי התכנון, החוק ייכנס לתוקף בספטמבר 2024, וייפתח תהליך היערכות ליישום שייפרס לאורך מספר שנים. בהתאם לסיכום התקציבי עם משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה יתוקצב לשם שינוי תהליכי העבודה לאסדרה חכמה ולתגבור מערכות המיחשוב ב-170 מיליון שקל וכן בתקנים ייעודיים לצורך היישום.
כיום מפעלים רבים נזקקים לכמה היתרים ואישורים הניתנים לפרקי זמן שונים על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. תהליכים אלו ממוחשבים חלקית במערכות מחשוב שונות ומיושנות, או שאינם ממוחשבים כלל. מצב זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת לפי סטנדרטים אירופאים ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות למפעלים.
רפורמת הרישוי הסביבתי המשולב של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר, מאחדת את שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד: היתר פליטה לאוויר, היתר רעלים לחומרים מסוכנים ואישור המשרד לרישיון העסק, וקובעת כי הרישוי ייעשה לפי עקרונות האסדרה האירופיים. תהליכי הרישוי של המפעלים הגדולים יהיו מעמיקים, ייקחו בחשבון את כלל ההשפעות הסביבתיות, ויחייבו את המפעלים לעמוד בסטנדרטים המקובלים באירופה.
הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, להניב תועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקל, ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, תוך העלאת הפריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת, לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.
פרסום
בנוסף, הרפורמה צפויה להביא לחסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד ולהביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקל בעשור בהפחתת זיהומים – בעיקר בשל ההפחתות המשמעותיות בתחנות הכוח בעקבות הרגולציה של המשרד.
עבור מפעלים ועסקים קטנים יהיה מעבר מאסדרה פרטנית לאסדרה רוחבית, דבר אשר יפחית נטל רגולטורי עודף תוך קביעת סטנדרטים סביבתיים עדכניים עבור עסקים דומים. המעבר הסופי להיתרים סביבתיים אחודים צפוי ב-1 בינואר 2027.
