עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "אנחנו ממשיכים בקידום מהפכת הפסולת והפעם עם פתיחת שוק האריזות לתחרות מבוקרת בין גופים מוכרים באופן בו נשפר את השירות לצרכנים ונעלה את יעדי המיחזור. התיקון לחוק האריזות יקדם צעדים מעשיים להפחתת ההטמנה, לקידום כלכלה מעגלית ומיקוד בפסולת הביתית בה זרם האריזות משמעותי. בכך נייצר חיסכון של מיליוני שקלים בשנה לרשויות המקומיות ונעניק שירות טוב יותר לציבור".
אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי, חינוך וקהילה: "פסולת האריזות היא הזרם היבש הגדול ביותר בפסולת הביתית. הגדלת שיעורי המיחזור שלה תקטין את ההטמנה ותביא לחיסכון משמעותי לרשויות. זהו צעד מרכזי ביישום אסטרטגיית המשרד לשנת 2030".
המשרד להגנת הסביבה מפרסם היום (20.11) להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון החוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011, שנועד לשפר את השירות לציבור, לפתוח את שוק פסולת האריזות לתחרות מאוזנת ומבוקרת, להגדיל את שיעורי המיחזור ולשפר את הפיקוח והאכיפה על יישום החוק על ידי יצרנים ויבואנים.
הצעת המשרד לתיקון החוק מתפרסמת בהמשך לעבודת הצוות הבין-משרדי שבחן את פתיחת שוק פסולת האריזות לתחרות ופרסם את המלצותיו בחודש יולי 2024, ובהן המסקנה כי תחרות בין גופים מוכרים בחוק האריזות מחייבת תיקון חקיקה על מנת להבטיח רמת שירות נאותה לציבור, וקביעת מנגנון איזון ותיאום בין ההכנסות מדמי הטיפול אשר משלמים היצרנים והיבואנים, לבין ההוצאות על השירות למגזר הביתי באמצעות הרשויות המקומיות. בהמשך להמלצות אלה ערך המשרד הליך מקיף של הערכת השפעות הרגולציה (RIA) וגיבש הצעה לתיקון החוק.
פרסום
עיקרי התיקון המוצעים בחוק:
- העלאת יעדי המיחזור בחוק, בהתאם לסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי.
- קביעת יעד למיחזור מהמגזר הביתי – לפחות 50% מפסולת האריזות תיאסף ממשקי הבית.
- פתיחת השוק לתחרות בין גופים מוכרים, לצד מנגנון תיאום ואיזון לשמירת רמת השירות לציבור.
- הרחבת השימוש בפחי המיחזור לצורך מיחזור מוצרים נוספים העשויים מחומרים מסוג פלסטיק, זכוכית, מתכת, נייר וקרטון, שאינם בהכרח אריזות.
- חובת רישום ב"מרשם יצרנים ויבואנים" שיהיה שקוף לציבור ולגופי האכיפה – לשיפור הבקרה ולצמצום תופעת יצרנים ויבואנים המפרים את החוק.
- חיזוק מנגנוני הפיקוח בחוק.
תזכיר החוק פתוח להערות הציבור החל מ-20.11.2025 עד ליום 10.12.2025, בקישור הבא:
הרחבה:
החוק להסדרת הטיפול באריזות, תשע"א-2011 נועד להקטין את ההשפעה השלילית של פסולת אריזות על הסביבה. לשם כך נקבעו הסדרים שנועדו לצמצם את כמות פסולת האריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר בה. החוק מיישם את עקרון "המזהם משלם" ומטיל על יצרנים ויבואנים של אריזות "אחריות יצרן מורחבת", הכוללת חובת דיווח, אחריות מימונית לטפל בפסולת הנוצרת ממוצרי האריזות שהם הכניסו לשוק, והחובה לעמוד ביעדי מיחזור, לפי סוגי חומר האריזה, וכן יעד מיחזור כולל.
כדי לעמוד בחובותיהם, החוק מחייב את היצרנים והיבואנים להתקשר עם גוף מוכר, שהוא תאגיד שקיבל את הכרת המשרד לפעול ליישום החוק, ותפקידו היחידי הוא ביצוע פעולות לקיום חובות יצרנים ויבואנים. היצרנים והיבואנים ממנים את פעילות הגוף המוכר באמצעות "דמי טיפול".
מאז כניסת חוק האריזות לתוקף, ניתנה הכרה לגוף מוכר יחיד – תמיר, תאגיד מיחזור יצרנים בישראל בע"מ. על אף שלאורך השנים תאגיד תמיר עמד ביעדי המיחזור שנקבעו בחוק ואף מעבר להם, רוב ההישגים נובעים מאיסוף פסולת מבתי עסק (כ-75%). יצרנים ויבואנים של מוצרים ארוזים או אריזות שירות, שאינם קשורים עם תמיר, ואינם משלמים בגינם דמי טיפול, מפרים את החוק, וגורמים לנזקים כלכליים וחברתיים.
כל מוצר שאנו רוכשים היום מגיע באריזה אחת או יותר. אריזות מיוצרות בייצור מסיבי ורובן נועדו לשימוש חד פעמי או שימוש מוגבל. האריזות הן בעלות נפח גדול ביחס למשקלן. נפחן ומורכבות החומרים מהן הן עשויות, מטילים נטל כלכלי ולוגיסטי על מערכות ניהול הפסולת.
פרסום
בהתאם לתוצאות סקר הפסולת שפרסם המשרד להגנת הסביבה באוגוסט האחרון, נמצא ש-25% ממשקל הפסולת המעורבת של משקי הבית, בפח הירוק, היא פסולת אריזות ומכלי משקה, ו-47% מנפחה . על אף האיסור הקיים בחוק, פסולת זו מגיעה להטמנה והטיפול בה עולה כסף רב
לרשויות המקומיות.
הטמנת פסולת גורמת לנזקים סביבתיים רבים, ובהם תפיסת קרקעות, זיהומי אוויר וקרקע ופליטת גזי חממה. חומרי הגלם המוטמנים, אף שהם עשויים להיות בעלי ערך כלכלי חיובי, נגרעים מהתעשייה והמשק, ויורדים לטמיון. לעומת זאת, פסולת האריזות המושלכת לפחים הייעודיים למיחזור: הפח הכתום, הפח הסגול, הפח הכחול והקרטוניות, מגיעה למיחזור או טיפול נאות, במימון היצרנים והיבואנים של האריזות.
במטרה לשפר את התועלות הסביבתיות ואת המנגנונים הקבועים בחוק, מוצע להעלות את יעדי המיחזור, ולהפוך את המיחזור בכללותו לנגיש יותר לציבור הרחב, מוצע כי יוכר המיחזור של פסולת בעלת מאפיינים דומים לפסולת אריזות (לדוגמא: חלקי משחק מפלסטיק, מחבתות ממתכת, כוס זכוכית) כל עוד פסולת זו נאספה בפחי המיחזור הייעודיים. הצעה זו תפשט את ההסברה לציבור ותביא להגדלת כמויות המיחזור והפחתת ההטמנה, באופן שיקל הן על הרשויות המקומיות והן על היצרנים והיבואנים, ועל-כן היא נמצאת בהלימה לאסטרטגיית המשרד והדירקטיבות האירופיות.
ביוני האחרון פרסם המשרד להגנת הסביבה את התזכיר לתיקון חוק הפיקדון על מכלי משקה, תשנ"ט-1999, שמציע גם הוא להעלות את יעדי המיחזור למכלי משקה ולשפר את השירות לציבור. פרסום תזכירים אלו הוא חלק מהמדיניות שמקדם המשרד להגנת הסביבה למשק פסולת בר-קיימה.
