אורן הרמבם, מנהל איגוד מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, אומר כי ענף הפלסטיק והגומי נחשב לענף מתקדם יחסית בתוך התעשייה המסורתית, בעל רמת חדשנות גבוהה ובעל פיריון גבוה יחסית לממוצע בתעשייה. "זה קשור לכך שזה יחסית ענף שהוא מוטה יצוא וכמחצית מהיקף המכירות שלו, כ-20 מיליארד שקל, מופנות ליצוא. קיים מתאם גבוה בין פיריון ויצוא, וככל שהפיריון גבוה יותר אתה יכול להתחרות בחו"ל טוב יותר והיצוא גבוה יותר. ככל שהיצוא גבוה יותר, אתה פועל בשווקים תחרותיים יותר ואתה חייב להתחדש ולייצר ערך, ולכן הפיריון שלך גבוה יותר".
הרמבם אומר כי בהקשרים של חדשנות, תעשיית הפלסטיקה היא תעשייה מוטת חדשנות, והדבר מתבטא בין השאר בהיקף הפניות של חברות מענף הפלסטיקה לרשות חדשנות, לצורך קבלת תמיכה לפרוייקטי מו"פ. "זה ענף עם היקף פניות גדול לרשות חדשנות ביחס לענפים אחרים בתעשייה המסורתית" הוא אומר.
"אפשר לדבר על כמה כיווני פעולה. הראשון הוא נושא המחזור: זה עניין שיש לו מודעות הולכת וגדלה בקרב הציבור, ויש גם רגולציה בינלאומית שמחייבת התאמת הייצור. יש בעולם מגבלות על שימוש באריזות פלסטיק ובכלים חד פעמיים ויש חובה בעולם להשתמש בחומרים ממוחזרים באריזות. הגישה הזו תחלחל בסופו של דבר גם לישראל ולכן צריך להיערך אליה כבר עכשיו. למשל לתכנן איך אני משלב חומרים ממוחזרים בתוך מוצרי הפלסטיק שלי, תוך שאני שומר על אותה רמה של איכות. לחילופין, בעולם האריזות, איך אני מייצר אריזות מתכלות, או ניתנות למחזור או אריזות שמאריכות את חיי המוצר וכך מאפשרות להשליך פחות אריזות פלסטיק לאשפה.
מהם הנושאים שנמצאים בחזית החדשנות בענף?
פרסום
פרסום
"נושא עם פוטנציאל הוא הדפסות התלת ממד. זה תחום ששומעים עליו כבר כמה שנים, אך אי אפשר לומר עדיין שהגענו למצב שמדפסות התלת ממד הן מרכיב משמעותי מהייצור בתעשייה. בתחום ייצור אבות הטיפוס, אתה רואה הרבה מדפסות קטנות שנמצאות במשרדים ומיועדות לייצר אב טיפוס אבל אין עדיין שכיחות גדולה של הדפסות תלת ממד בייצור סדרתי של מוצרים. יש מעט בתעשייה הביטחונית ויש בחברות בתחום החומרים המרוכבים, אבל אי אפשר לומר שזה תפס נתח משמעותי.
"בתחום קידום החדשנות, אנחנו מחברים את מפעלי הענף למסלולי תמיכה של רשות החדשנות ורשות ההשקעות, גם לפיתוח מוצרים וגם להטמעת טכנולוגיות חדשות, והדבר יבוא לידי ביטוי בכנס, עם הצגת כל המסלולים החדשים שהתחילו לפעול בשנה החולפת.
"יש לנו גם שיתוף פעולה הדוק עם מרכז הפלסטיקה והגומי. זהו מכון מחקר יישומי, שבאמצעותו התעשייה יכולה לפתח מוצרים גם אם אין לחברה מחלקת פיתוח פנימית. המכון נמצא במכללת שנקר ובטכניון, ובשנה האחרונה אנחנו מרחיבים את הממשק שלו עם התעשייה כדי לפתוח בפני התעשייה עוד אפיק של חדשנות. זה נושא חשוב שנמצא גבוה בסדר העדיפויות שלנו".
