הרפורמה ברישוי הסביבתי יוצאת לדרך

 

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הרפורמה ברישוי הסביבתי היא הרפורמה הסביבתית המשמעותית ביותר בישראל מאז חוק אוויר נקי. היא תאפשר ליישר קו עם הסטנדרטים הסביבתיים של האיחוד האירופי ולהפחית את הזיהומים והסיכונים הסביבתיים מהתעשייה בישראל. במסגרת המהלך יתוגברו מערכי הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה לטובת שיפור ההגנה על הסביבה בישראל. כך נוכל גם לעמוד במחויבות שלנו לארגון ה-OECD ולהראות ששיפור הסביבה עולה בקנה אחד עם השיפור בכלכלה".

 

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אנחנו ממשיכים בצעדים לשיפור הרגולציה בישראל. הרפורמה ברישוי הסביבתי, צפויה לחסוך חצי מיליארד שקלים בשנה לתעשייה היצרנית, ולייצר ודאות ויציבות ארוכות טווח שתגדיל את ההשקעות במשק. מלבד הסיוע לתעשייה, הרפורמה גם תשפר את ההגנה על הסביבה בישראל ותשפר את איכות החיים של אזרחי ישראל".

פרסום

 

  • הרפורמה המשותפת למשרדי האוצר והגנת הסביבה, תוביל לשיפור הסטנדרטים הסביבתיים, הגברת הוודאות והפחתת בירוקרטיה לעסקים.

 

  • הרפורמה, שהצעת החוק לקידומה פורסמה להערות הציבור היום (א'), תביא ליישור קו עם הסטנדרטים הסביבתיים הנהוגים באירופה, תוביל לאיחוד שלושת ההיתרים המרכזיים של המשרד להגנת הסביבה להיתר משולב אחד לתקופה של 7-10 שנים שניתן מתוך ראייה סביבתית מתכללת.

 

  • הרפורמה צפויה להביא להגדלת ההשקעות בהפחתה במקור של זיהומים ופליטות לסביבה, לתועלת משקית בעלויות ישירות של חצי מיליארד שקל, ועוד 2 עד 3 מיליארד שקל בעלויות עקיפות, תוך העלאת הפריון של התעשייה שתבצע השקעות סביבתיות יעילות יותר. זאת לצד קיצור זמני ההמתנה של עסקים בעשרות אחוזים.

 

  • במסגרת הרפורמה תינתן תוספת משמעותית לכוח אדם למערך הרישוי הסביבתי במשרד להגנת הסביבה.

 

—-

 

המשרד להגנת הסביבה אמון על הרגולציה הסביבתית של התעשייה והעסקים בישראל. בהתאם לחקיקה הקיימת, הרגולציה הסביבתית מפוצלת על פני הליכי רישוי, מתן היתרים ואישורים שונים. כך, פליטות לאוויר מוסדרות תחת היתרי פליטה; חומרים מסוכנים תחת היתרי רעלים; טיפול בפסולת מוסדר ברישיון עסק; והזרמות לים בהיתר הזרמה לים.

 

כיום מפעלים רבים נזקקים למספר היתרים ואישורים הניתנים לתקופות זמן שונות, על ידי יחידות שונות במטה המשרד ובמחוזותיו. מצב דברים זה פוגע ביכולת המשרד לקבוע תנאים סביבתיים בראייה מתכללת בהתאם לאמות המידה המקובלות במדינות המפותחות, ויוצר עומס בירוקרטי וחוסר ודאות לעסקים.

 

המשרד להגנת הסביבה פועל לקדם רפורמה בהליכי הרישוי הסביבתי מזה למעלה מעשור. עם הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD, בשנת 2010, התחייבה מדינת ישראל ליישם את עקרונות האסדרה הסביבתית המשולבת והרגולציה הסביבתית האירופית. בהתאם לכך ב-2015 פורסם תזכיר חוק רישוי סביבתי משולב, אשר מטרתו הייתה להחליף את תהליכי הרישוי הסביבתי הקיימים במסגרת רישוי אחודה חלופית להיתרים הקיימים. ההצעה לא אושרה על ידי הממשלה, וקידומה הופסק.

 

יחד עם זאת, הצורך בשיפור ובייעול הליכי הרישוי הסביבתי נותר בעינו, ועל כן פעלו משרדי האוצר והגנת הסביבה, לגיבוש מתווה חלופי אשר יביא לטיוב האסדרה הסביבתית בישראל, תוך יישום העקרונות הנוהגים באסדרה הסביבתית באירופה.

 

במסגרת דיוני התקציב האחרונים אישרה הממשלה מתווה חדש לקידום חוק רישוי סביבתי (החלטת ממשלה מס' 223 שעניינה ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה מיום 1.8.2021). במסגרת מתווה זה, יוסדר הרישוי המשולב על ידי תיקוני חקיקה בחקיקה הקיימת, בעיקר בחוק אוויר נקי ובחוק החומרים המסוכנים, במקום במסגרת חקיקה חדשה מן היסוד. במסגרת הרפורמה, הוסכם עם משרד האוצר על תגבור כוח אדם משמעותי למשרד להגנת הסביבה למערך הרישוי הסביבתי.

 

היום (א') הופץ להערות הציבור תזכיר החוק, שנועד ליישם את הרפורמה: https://did.li/O51YH

פרסום

 

נוסח תזכיר החוק מפורסם היום (א') להערות הציבור לתקופה של 21 יום, במטרה להביא אותו לאישור ועדת שרים לחקיקה כבר בחודש מארס 2022. מתווה זה כולל, בין השאר, את עיגון עקרונות הרגולציה האירופית בחקיקה, איחוד שלושת ההיתרים לטובת רישוי אינטגרטיבי פרטני ארוך טווח, סנכרון והארכת משך ההיתרים, חיסכון בזמני המתנה, תיעדוף מחדש של הפעילויות הנדרשות ברישוי, מנגנוני השגה והנמקה להחלטות ועוד.

 

כיום ההוצאות לשמירה על הסביבה בענפי התעשייה והחשמל מוערכות בכ-3.7 מיליארד שקל בשנה (נתוני למ"ס ל-2017). עלות זו ביחס לחלק התעשייה בתוצר גבוהה ב-11% מהממוצע במדינות האירופאיות ובכ-15%-23% בהשוואה למדינות המובילות ב-OECD.

 

כיום 84% מהשקעות הסביבתיות של התעשייה מופנות לפתרונות קצה שאינם יעילים, ורק 16% לטכנולוגיות נקיות להפחתת זיהומים במקור. ייעול ההוצאה לשמירה על הסביבה בדומה לממוצע מדינות האיחוד האירופי יוביל לחסכון ישיר למגזר העסקי של כחצי מיליארד שקל בשנה ולתועלות משקיות עקיפות של 2-3 מיליארד שקל. בנוסף הרפורמה צפויה להביא לחסכון שנתי של עשרות אחוזים בזמני ההמתנה להחלטות המשרד ולהביא לשיפור בביצועים הסביבתיים ולהפחתה של זיהומים בהיקף דומה לזה של חוק אוויר נקי, אשר על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה הביא לתועלת משקית מצטברת של 115 מיליארד שקל בהפחתת זיהומים.

 

למצגת:

 

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

3 מיליון שקלים בפיתוח והפעלת מיזמי סיוע לעסקים קטנים שבבעלות אנשי ונשות מיל...

15 במאי 2024

שון פז, רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI כפי ששינה את תעשיית התוכנה"

9 במאי 2024

ניהול פרויקטים אדריכליים מורכבים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס

8 במאי 2024

יגובש מודל למימון המחקר הרפואי בישראל

2 במאי 2024

400 מיליון שקל יושקעו בקידום ובפיתוח תעשיית המיחזור בישראל

1 במאי 2024

העדפה של 15% במכרזי משרד הביטחון למפעלים שנאלצו לעבור לפעול מחוץ לאזורי קו ...

24 באפריל 2024

3 מיליון שקלים בפיתוח והפעלת מיזמי סיוע לעסקים קטנים שבבעלות אנשי ונשות מיל...

15 במאי 2024

שון פז, רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI כפי ששינה את תעשיית התוכנה"

9 במאי 2024

ניהול פרויקטים אדריכליים מורכבים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס

8 במאי 2024

יגובש מודל למימון המחקר הרפואי בישראל

2 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים