הדיונים, שנמשכו לאורך שבועות וכללו עימותים בין נציגי האוצר, בנק ישראל, חברות הביטוח וארגונים חברתיים, הסתיימו באישור הצעת החוק בוועדה בראשות ח”כ דוד ביטן. לפי הערכות משרד האוצר, המאגר החדש צפוי לחסוך לעסקים קטנים ובינוניים כ-1.5 מיליארד שקל בשנה באמצעות הגברת התחרות והפחתת הריביות.
83% מהעסקים הקטנים והבינוניים ״שבויים״ של בנק הבית
לפי נתוני משרד האוצר שהוצגו בדיונים, עסקים קטנים ובינוניים מהווים 55% מהתוצר הישראלי ומעסיקים 59% מהעובדים במשק, אך מקבלים רק 27% מהאשראי העסקי. עוד נטען כי 83% מהעסקים הללו תלויים כמעט לחלוטין בבנק שבו מתנהל חשבונם, בשל מחסור במידע פיננסי נגיש לגופים מתחרים. רכזת תחום הפיננסים באגף התקציבים, טל ישראלי, אמרה בדיון כי “הקמת המאגר תשבור את מונופול המידע, תביא לחיסכון של מיליארדי שקלים לעסקים ותוריד את הריביות בדומה למה שראינו במאגר הפרטי ותוזיל את יוקר המחייה”.
הסרת חסם המידע עבור חברות חוץ-בנקאיות
גם בבנק ישראל בירכו על המהלך. הממונה על מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל, אייל חדד, ציין כי התיקונים מגיעים לאחר 7 שנות ניסיון בהפעלת המאגר למשקי הבית. "אנו מביאים בשורה אדירה. המערכת הקיימת כבר חסכה מאות מיליוני שקלים לאזרחים. כעת, אנו מסירים את חסם המידע עבור חברות חוץ-בנקאיות שסבלו מנחיתות מול הבנקים. זה יאפשר לעסקים לקבל הצעות תחרותיות יותר", אמר.
אחת הסוגיות שעלו בדיונים הייתה לוח הזמנים להקמת המאגר. נציגי חברות האשראי והארגונים הפיננסיים דרשו הקמה מהירה בתוך חודשים ספורים, וטענו כי המהלך “תקוע” כבר שלוש שנים. בעקבות זאת סיכם ביטן עם נגיד בנק ישראל על תקופת היערכות של שנתיים וחצי, עם אפשרות הארכה של עד חצי שנה נוספת באישור ועדת הכלכלה.
קיצור זמן חיווי אשראי שלילי: משלוש שנים לשנה
במקביל לאישור המאגר לעסקים, אישרה הוועדה גם שינוי משמעותי בתחום דירוג האשראי לאזרחים פרטיים: קיצור משך הזמן שבו נשמר מידע שלילי במערכת חיווי האשראי משלוש לשנה אחת בלבד. המהלך הגיע בעקבות ביקורת של ארגונים חברתיים שטענו כי המערכת פוגעת באוכלוסיות מוחלשות ומקשה על אנשים להשתקם כלכלית לאחר כשל נקודתי כמו צ’ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה.
ביטן הסביר כי “ברגע שמישהו נדחה על ידי המערכת הבנקאית הרגילה, הוא הולך לשוק האפור ומשלם ריביות רצחניות של 3% ו-4% בחודש. אני רוצה למנוע את זה ולתת לאנשים אפשרות להשתקם מהר”. לפי הנוסח שאושר, המידע השלילי יימחק מחיווי האשראי לאחר שנה, אך ימשיך להופיע בדוח האשראי המלא למשך שלוש שנים.
פרסום
חברות הביטוח: החרגת עסקאות אשראי של מאות מיליוני שקלים
ויכוח נוסף נרשם סביב דרישת איגוד חברות הביטוח להחריג מהמאגר עסקאות אשראי ענקיות של מאות מיליוני שקלים ואף מיליארדים מטעמי סודיות. באוצר התנגדו בטענה כי מודל אשראי איכותי מחייב הכללת כלל הנתונים במשק, קטנים וגדולים כאחד. ביטן דחה את עמדת חברות הביטוח בנחרצות: “אם הלווים הקטנים והעסקים הקטנים חשופים במאגר – גם הגדולים יכולים”.
בדיונים עלתה גם סוגיית הקרן למודרי אשראי, שהוקמה בעבר בהיקף של 50 מיליון שקל כדי לסייע לאנשים שנדחו על ידי המערכת הבנקאית. באוצר הודיעו כי כספי החזר ההלוואות יוחזרו לקרן כדי לאפשר את הרחבת פעילותה, ואף נבחנת אפשרות להגדלתה בעתיד.
