ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן.

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן: "הדרישה שלנו מההנהגה היא שתסתכל בעיניים ותתכנן, לבנות תוכנית ולממש אותה. תוכניות רב שנתיות. אי אפשר שכל מנכ״ל שנכנס למשרד תופר חליפה חדשה לגבי תוכניות אסטרטגיות ומשקיעים בה מיליונים. צריך לחשוב לא מה יגידו היום בשמונה בערב אלא מה יקרה פה עוד 20 שנה".

 

את הדברים אמר פרדו לפני זמן קצר בפאנל 'מודיעין וקבלת החלטות: המשבר באוקראינה כמקרה בוחן' יחד עם הרמטכ"ל לשעבר, רב אלוף (מיל.) גדי איזנקוט, בכנס המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) באוניברסיטת רייכמן בראשות האלוף (מיל.) עמוס גלעד.

 

פרסום

על החוסן הלאומי והפיכה למדינה אחת לשני עמים:

גדי איזנקוט, הרמטכ"ל לשעבר: "עם הכניסה לשנה ה-75 למדינה, היא מתנהלת בסביבה משברית עם ריבוי גדול מאוד של איומים שמעסיקים היום את הציבור הישראלי. יש פער בין הגלוי והנסתר באתגרי הביטחון של ישראל. העובדה שלמדינת ישראל אין ולא הייתה לעולם תפיסת מדיניות פורמלית. כשאני מנסה למפות את אתגרי הביטחון הלאומי, אני הייתי מציע כאתגר ראשון במעלה את לבנון. עמוס גלעד ציין את הסכנה של מדינה אחת דו לאומית, והשנה בין ההר לים יש מאתיים אלף ערבים, יותר מיהודים. מגמת ניהול הסכסוך מובילה למציאות שאנחנו חווים היום – חמאס שמצליח לקשור את הר הבית ירושלים ערביי ישראל יהודה ושומרון, בנה מודל מאוד מוצלח. את רצועת עזה הוא מנסה להשאיר שקטה אך מזעזע את המצב בארץ. יש קושי משמעותי בלטפל במרכזי כובד כשפועלים במרכז ישראל, וערביי ישראל מנטרלים את צה״ל האויב הגדול שלהם שלא פועל אל מול ערביי ישראל. האיום של חיזבאללה הוא איום שאין להקל בו ראש, מול זה יש מדיניות ביטחון שמביאה את עוצמה הישראלית העליונות המודיעינית, והפעולות לנגד התבססות איראן".

 

על סדרי עדיפויות אחרים ואיך אין ממשק בין רשויות במדינה לביטחון הלאומי:

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו: "ההגדרה של מדינה זו קבוצת אנשים עם מטרה זהה שיש לה טריטוריה. רוב ממשלות ישראל מהמרכז והימין השלימו עם סוגיה זו, שהיא בעיה מספר אחת של מדינת ישראל. היום בין הים ובין הירדן יש יותר לא יהודים מאשר יהודים. התמונה לא תתהפך, זה חלום. אחד המנהיגים אמר לי: ׳לנו המוסלמים יש חלום שיום אחד נתעורר ונראה שאין יהודי אחד בין הים לבין הירדן ולכם יש את אותו חלום רק הפוך, אנחנו המוסלמים הבנו שזה רק חלום ושזה לעולם לא יקרה, והבנו שאנחנו צריכים להשלים עם מדינה יהודית כי התרומה שלכם והעוצמה שלכם למזרח התיכון היא אדירה ואין לנו את היכולת לממש את החלום הזה, אבל מה את רוצים?׳

מדינת ישראל בחרה לא לנהל שיח במשך 55 שנה. המדיניות ותפיסת הביטחון הלאומי הישראלית לצערי הרב נטויה עמוק בדי אן איי היהודי ברגע שקמו עלינו, אמרנו ״ימות הפרץ או ימות הכלב״. מה יקרה פה עוד 30 שנה? התשובה היא לא ברורה. ישראל לא החליטה שהיא רוצה לנהל את השיח, אפשר להחליט על מדינה אחת. לא יעלה על הדעת שיסכים אדם לחיות ללא זכויות בטריטוריה בה הוא חי. אפשר להחליט שרוצים מדינה אחת – לחלק זה סוף החלום הציוני ולחלק זה התגשמות חלום. אנחנו לא לבד בטריטוריה הזו, ולחשוב שמישהו יברח מפה, ראינו שבמשך 74 שנים זה לא קורה. אנחנו צריכים לעורר את השיח – מה אנחנו רוצים, מדינה יהודית דמוקרטית עם רוב מוצק? או מדינה מסוג אחר, שבה אנחנו נהיה מיעוט?".

 

על מהם העקרונות המנחים לאסטרטגיה:

גדי איזנקוט: "המציאות צריכה להיות מונחית אצלנו בראש כשאנחנו מפעילים כוח לשפר את המציאות הביטחונות שלנו. מסתכלים אחורה ורואים שבע מלחמות גדולות, אבל יש במה להתפאר. מושגי יסוד, התרעה, התכוננות וכו׳ אני הייתי מוסיף בעת הזו נכסיות שמבטאת את הרצון לשכנות טובה והשתלבות באזור. יש אתגרים אדירים שאנחנו מתמודדים איתם, הגרעין, טרור גלובלי, הזירה הפלסטינית. נדרש לדעתי לגבש חזון ותפיסה שתתחיל בראש בראשונה באוכלוסייה האזרחית. אנחנו צריכים להיות מוטרדים מאוד מהיעדר ההתיישבות בנגב ומהיכולת להוריד מאחז בחומש. לאחר מכן ליצור זהות מגובשת שצריכה להישען על מגילת העצמאות, בית לאומי לעם היהודי, ספר הספרים, וממלכתיות.

די להסתכל היום על היעדר ערבות הדדית – רק 48% מתגייסים היום לצה״ל. בזמני גברים היו ב88%. מה יקרה אם זה יקרה בעוד עשור? הצבא הוא תעודת הביטוח שלנו. זהו כוח מרשים ביותר, מאפשר למדינת ישראל להגיד לעצמה שהיא בלתי מנוצחת על ידי איומים שיופעלו נגדנו. נדרשת אסטרטגיה חדשה וחזון חדש למדינת ישראל.

פרסום

מנסים להעביר חוק ״ממדים ללימודים״ והחוק נופל בגלל רצון לפגוע בקואליציה וזה בעיני מבטא את עומק התחתית שהגענו אליה".

 

תמיר פרדו: "אנחנו פעלנו בצורה חופשית בין אם זה היה בלבנון, ששת הימים, ויום כיפור. העולם השתנה ואנחנו לא מבינים את זה. המשמעויות של האירועים באוקראינה ישליכו גם עלינו בהתנהלות. אנחנו יכולים לראות את זה בכל מקום בעולם ובאחד המפגשים שלי אמר לי מנהיג של מדינה בעולם: 'בשביל לעשות כאוס במדינה צריך 300-400 איש, גם אם יש בה מאות מיליונים'. מה שקורה במדינת ישראל, לא העליתי בדעתי לראות שהשבוע בהלוויה של גיבור של לוחם בן 47 שהובא למנוחות לאחר האירוע בג׳נין, נאמר על ידי המשפחה שהספד לא יינתן בזמן ששר ממשלת ישראל נוכח בהלוויה. את כל זה רואים כי אנחנו שקופים, שום דבר לא נעשה בחושך. ותופעות כאלה רואים אותן. מתוך הרציונל שמה שקרה בחורבן בית שני זה שאנחנו תרמנו תרומה מכרעת לכך שהממלכה היהודית התפרקה, בוא ניזהר. לא יעזור לנו הכסף".

 

בסיום הפאנל אמר תמיר פרדו כי "הדרישה שלנו מההנהגה היא שתסתכל בעיניים ותתכנן, לבנות תוכנית ולממש אותה. תוכניות רב שנתיות. אי אפשר שכל מנכ״ל שנכנס למשרד תופר חליפה חדשה לגבי תוכניות אסטרטגיות ומשקיעים בה מיליונים. צריך לחשוב לא מה יגידו היום בשמונה בערב אלא מה יקרה פה עוד 20 שנה".

 

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

2 ענקיות תעשיית השבבים העולמית חשפו יחדיו חידושים פורצי דרך

3 באפריל 2024

כנס לרגל יום היוניקורן הבינלאומי

3 באפריל 2024

חוק רישוי סביבתי שמוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא צעד משמעותי להפחתת זיהומים ...

3 באפריל 2024

זוכי אות רמון תשפ״ד

3 באפריל 2024

100 מיליון ₪ להאצת מחקר יישומי

21 במרץ 2024

מהפכה: תוך 10 שנים כל הצעצועים יהיו מחומרים ממוחזרים .

18 במרץ 2024

2 ענקיות תעשיית השבבים העולמית חשפו יחדיו חידושים פורצי דרך

3 באפריל 2024

כנס לרגל יום היוניקורן הבינלאומי

3 באפריל 2024

חוק רישוי סביבתי שמוביל המשרד להגנת הסביבה, הוא צעד משמעותי להפחתת זיהומים ...

3 באפריל 2024

זוכי אות רמון תשפ״ד

3 באפריל 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים