תעשיית הבינה המלאכותית בישראל צומחת בקצב מסחרר – אך לצידה צומחת גם צריכת המשאבים הפיזיים, ובראשם: מים. אם בעבר האתגר בניהול חוות שרתים היה צריכת החשמל והצורך בניצול אנרגיה יעילה, היום נכנסת לתמונה בעיה נוספת – קירור.
צריכת מים בקנה מידה עצום
חוות שרתים פעילות מודלים של AI – ובמיוחד מודלים גדולים כמו GPT, BERT ודומיה – מייצרות חום קיצוני הדורש פתרונות קירור יעילים. כאשר מערכת משתמשת במעבדים חזקים (GPU/TPU) שמספקים אלפי טריליוני חישובים בשנייה, תוצר הלוואי הוא עומס תרמי אדיר.
לפי מחקר שפורסם לאחרונה על ידי ד"ר זהר ברנט-יצחקי מהמרכז האקדמי רופין, חוות שרתים בהספק של 1 מגה-ואט צורכת כ-25,500 מ"ק מים בשנה לצורכי קירור בלבד. יצירת תמונה אחת באמצעות AI עלולה לעלות בכוס מים – תרתי משמע.
תמונת מצב בישראל
בישראל פועלות היום למעלה מ-20 חוות שרתים, כשהבולטות שבהן מקושרות לענקיות טכנולוגיות מקומיות וגלובליות. מספר החוות צפוי להכפיל את עצמו בתוך עשור, בעיקר עם התבססות שירותי הענן הציבוריים והיערכות למודלים עצמאיים (בשטח) בתחומים כמו ביטחון, בריאות ובינה תעשייתית.
עם זאת, חוות רבות פועלות באזורי מישור החוף או אזורים חמים, שם ניתנת השקעה גדולה יותר במערכות קירור – מה שמוביל לבזבוז משאבי מים יקרים דווקא במדינה שמתמודדת ממילא עם מחסור מתמשך במים.
פתרונות קיימים ומתקדמים
על שולחן קובעי המדיניות ובעלי התשתיות עולים מספר פתרונות:
-
שימוש במי קולחין לצורכי קירור – בדומה למודל הנהוג בתעשיות כימיות ובתי זיקוק.
-
מעבר לקירור אוויר (קירור יבש) במקומות בהם איכות המים מספקת.
-
הקמה באזורים קרירים יותר , בין הגליל העליון או רמת הגולן – תוך שילוב גיאוגרפיה חכמה עם תשתיות מתקדמות.
-
שימוש במי ים בקירור סגור – פתרון תעשייתי שמיושם כבר בעניין תחנות כוח בישראל.
לא רק תשתיות – גם רגולציה
לצד הפתרונות ההנדסיים, מדינת ישראל משתפת לגבש סטנדרטים סביבתיים ותקנים מחייבים לכל הנוגע לצריכת מים ואנרגיה בחוות שרתים. רגול כזו קיימת במדינות רבות דיווחה והדרישות לדיווח על טביעת רגל, מים (Water קירור (PUE + WUE) ועמידה ביעדי התייעלות שנתיים.
פרסום
בזמן שישראל שואפת להיות מעצמת בינה מלאכותית, עליה לדאוג שמאחורי המסכים ומעבדי הענק – לא תתשתית התשתית הסביבתית. השקעה בקירור חכם, שימוש חוזר במים, והיערכות גיאוגרפית נכונה יכולה להפוך את חוות השרתים של המחר מלה סביבתית – למודל לטכנולוגיה טכנולוגית.
