תומאס פרידמן, מבכירי העיתונאים הפועלים כיום, מעלה בספרו החדש "תודה שאחרת" את קצב השינוי חסר התקדים של האירועים בעולם. העולם המתחדש מעוצב על-ידי שלוש תאוצות אקספוננציאליות המתרחשות בו זמנית בכוחות החזקים ביותר על-פני כדור-הארץ: השוק (Market), הטבע (Mother Nature) והטכנולוגיה (Moor’s Law ).
התפתחות השווקים בעקבות הגלובליזציה של זרימת סחורות יחד עם הגלובליזציה הדיגיטאלית (סחר באמצעות האינטרנט, IoT, רשתות חברתיות, מידע וידע) מחייבים ביתר משמעות את האמירה המופיעה בספר אודות עליסה בארץ הפלאות: "עליך לרוץ מהר בכדי להישאר במקום ולרוץ מהר יותר בכדי להגיע למקום אחר".
פרסום
התמורות הכלכליות, החברתיות והדיגיטאליות של השנים האחרונות, יצרו העצמה צרכנית בקנה מידה יוצא דופן. הלקוחות רוצים מוצרים איכותיים, זמינים, במחיר טוב עם שירות מצוין. אחד הנושאים המרכזיים המעסיק את בעלי העניין (משקיעים, יזמים, בעלי-חברות, מנהלי-מפעלים) הינו זמן ההגעה של המוצר לשוק וידוע בביטוי Time To Market (TTM).
לפני תקופת האינטרנט, העולם העסקי פעל במשכי זמן ארוכים. יזמות עסקית ארכה תקופה ארוכה למדי מהרגע שהרעיון הועלה תוך בניית תכנית עסקית, דרך שלבי הפיתוח עד לשלב המוכנות לשיווק והפעילות השיווקית עצמה. עם כניסת האינטרנט למעגל החיים, משכי הזמן שעוברים בעולם העסקי משלב הרעיון עד לשיווק, התקצר משמעותית.
ההקדמה לעיל, הציגה את המתרחש בעולם העסקי בעקבות ההתפתחות האקספוננציאלית של הגלובליזציה הדיגיטאלית ו"הצורך האובססיבי" של הלקוחות למימוש מיידי של רצונותיהם בכל תחומי החיים (רווחה וביטחון). הארגונים העוסקים בטכנולוגיות פיתוח, יצור ותשתית, מחוייבים לנהל את הפעילויות בקצב הנדרש על פי האמירה מתוך סיפור עליסה בארץ הפלאות.
הגישה המתבקשת הינה על-פי המתודולוגיה המציגה שלושה כלים המהווים את עמודי תווך של ניהול פרויקטים טכנולוגיים: תכולה, תקציב ולוח-זמנים.
ליכולת של מנהל הפרויקט להוביל את השתלשלות האירועים והפעילויות בנושאי פיתוח, יצור ותשתית טכנולוגית חשיבות עליונה להבאת התפוקה הנדרשת ללקוחות בזמן, באיכות ובמחיר המתאים כך שבעלי העניין ייהנו מההשקעה שלהם במיזם העסקי. מנהל פרויקט מוצלח הינו זה הלומד מניסיונם המעשי של מנהלי פרויקטים אחרים ומיישם את הידע הנלמד להצלחת המשימה ולהביאה בזמן הנדרש. מנהל הפרויקט נמדד בתרומתו להצלחת הארגון בהכנסות, במוניטין ובתזמון הנכון (TTM). הצלחתו בהבאת התוצאות הנדרשות תאיץ את קידומו האישי.
הקניית הידע לניהול פרויקטים טכנולוגיים אפשרית בשלושה אופנים:
• באקדמיה, על-ידי העברת גישות מדעיות שחלקן ניתנות למימוש וחלקן נשאר בגדר תיאוריות שישומן דורש עלויות תקורה והשקעת זמן יקר של מובילי הפרויקטים.
• בארגונים גדולים, באמצעות ניסיונם של מנהלים הפועלים בתוכם. הידע העובר מבעלי הניסיון למנהלים המיועדים, מכיל את אותן הגישות והפעילויות המסורתיות בארגון המתאימות להתנהלות בעבר, מבלי להפנים את הקידמה הדורשת גישות וכלים היכולים להשפיע על קיצור זמן וצמצום עלויות.
• קורס המועבר על-ידי מנהל פרויקטים מנוסה המאחד את שלושת עמודי התווך של ניהול פרויקטים טכנולוגיים: תכולה, תקציב ולוח-זמנים, על-פי המתודולוגיה של ה-PMBOK (3).
פרסום
הידע מועבר בתיאוריה ובתרגול המקנה את השימושיות (Usability) של כלים אלה.
פתגם עברי עתיק וידוע: " עבר יומו בטל קורבנו" או בצורה שימושית יותר: "עבר זמנו בטל קורבנו" שמשמעותו, אין טעם בעשיית הדבר לאחר שעבר הזמן המתאים לעשותו. הפתגם מורה על הצורך בניצול הזמן, החולף מבלי שוב, בכדי לא להחמיץ את ההזדמנויות שניתנו לנו על-ידי בעלי העניין.
אסיים באנקדוטה על שני חברים המטיילים ביער. מאחוריהם מגיח אריה שואג. אחד החברים פונה לחברו ואומר: "אנחנו צריכים לרוץ מהר יותר מהאריה השואג בכדי להציל את עצמינו". החבר עונה לו: "כל מה שאני צריך זה לרוץ יותר מהר ממך".
__________________________________________________________________
נכתב על ידי אברהם לביא יו"ר ענף טכנולוגיות ייצור, אגודת הנדסת מכונות, בלשכת המהנדסים, והמרצה בקורס ניהול פרויקטים טכנולוגיים, לפרטים והרשמה לחצו כאן
