בין היתר כוללת הרפורמה צעדים לאסדרת פעילותן של קרנות השקעה ישראליות וזרות בהייטק ומשקיעים (זרים וישראלים); חקיקה להגברת השקיפות והודאות בעולמות מס הכנסה והמע"מ; הסרה של חסמי השקעה לגופי השקעה וחברות בהשקעה ישירה בחברות הייטק; הקלות רגולטוריות בתחום שינוי המבנה להגברת פעילות של מיזוגים ורכישות במיוחד בענף הייטק הישראלי; צעדים להגברת הודאות המיסויית לחברות רב-לאומיות בדגש על שלבי הרכישה של חברות ישראליות וניהול מרכזי מו"פ בישראל; מהלך להגברת הוודאות במיסוי נכס שיווקי; וצעדים להגברת הכדאיות המיסויית לחזרה מהירה לישראל מרילוקיישן.
הגברת הוודאות המיסויית וקיצור תהליכים ביורוקרטיים
מטרתה העיקרית של הרפורמה היא להגביר את הודאות המיסויית ולקצר תהליכים בירוקרטיים בצמתים קריטיים בכדי לעודד את המשך צמיחת הענף בישראל. הרפורמה גובשה על ידי צוות שכלל נציגים ממשרדי ממשלה, ביניהם רשות המסים, נציגי משרד האוצר ורשות החדשנות בשיתוף נציגות התעשייה. עבודת הצוות החלה בצוותי חשיבה שעסקו באיתור הסוגיות המרכזיות שעימן יש להתמודד והמשיך בישיבות שבהן גובשו הצעדים להתמודדות עם אותן סוגיות בצורה מוסכמת.
הקלות בפעילות קרנות הון סיכון, מיזוג ורכישת חברות ישראליות
בתחום פעילות קרנות הון סיכון: הרפורמה מציעה שיעור מס הכנסה אחיד על דמי הצלחה לקרנות השקעה, ישראליות וזרות; פטור ממע"מ על דמי הצלחה בקרנות בישראל להשקעות זרות וישראליות; פטור ממס רווחי הון לגופי השקעה וחברות זרות על השקעות עצמיות בעולמות ההייטק ללא מגבלת היקף וללא תלות בפעילותן בישראל; נוסחה קבועה לחישוב המע"מ על דמי ניהול בהתאם ליחס בין משקיעים זרים לישראלים בקרנות וסיווג ההשקעה של משקיעים ישראלים בקרנות הון סיכון כהשקעה פאסיבית.
בתחום מיזוג ורכישה של חברות ישראליות, הרפורמה מציעה שורת הקלות בתהליך של רכישת חברות ומיזוג חברות – שכבר אושרו ונכנסו לתוקף.
בתחום רכישת חברה ישראלית על ידי חברה רב לאומית: הרפורמה מציעה לקבוע כללים מנחים לקביעת שווי של קניין רוחני; קביעת כללים מנחים לתהליך קביעת שיטת התמחור של מרכזי מו"פ, ומיקוד הטיפול על ידי גורמי מטה בכירים; יצירת מסלול לקבלת אישור מקדמי מרשויות המס לקביעת מודל שיטת התמחור אשר יקנה ודאות למרכזי המו"פ לגבי חבות המס הצפויה בישראל.
עוד מציעה הרפורמה לקבוע מנגנון ותמריצים התואם לכללים הבינלאומיים של ה-OECD ואימוץ כללי של ה – PILAR ואימוץ מודל המס הגלובלי המינימלי האחיד במודל ה -QDMMT
עידוד חזרה של עובדים מרילוקיישן
הרפורמה מתייחסת גם לחזרה של עובדים מרילוקשיין ומציעה לקבוע כללים מנחים לאופן חלוקת הכנסה מתגמול הוני בין ישראל לחו"ל. בנוסף, מציעה הרפורמה מתן פטור ממס על הכנסה שהופקה ונצמחה מחוץ לישראל, קביעת מנגנון זיכוי בגין מיסי חוץ ששולמו על הכנסה שחייבת במס גם בישראל.
במקביל מקודמת חקיקה להגברת הוודאות בקביעת תושבות לצורכי מס – בהתבסס על מספר ימי שהייה בארץ בלבד.
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ: ״רשות המסים מכירה במעמדו של ענף ההיי טק כקטר של המשק הישראלי ומבינה את הצורך של הענף במהלכים שיוצרים סביבת מס יציבה ושקופה שתומכת בהרחבת השקעות קיימות, במשיכת השקעות חדשות ובהתרחבות של חברות ישראליות".
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "ישראל ידועה ביכולות החדשנות שלה, אך כדי לשמור על מעמדה כמעצמת הייטק עולמית, עליה להיות לא רק יצירתית ומתקדמת טכנולוגית, אלא גם מדינה שבה קל, ודאי ומשתלם לעשות עסקים. הרפורמה שאנחנו מביאים היום נולדה מתוך היכרות עמוקה עם צורכי האקוסיסטם ומייצרת שינוי מהותי בסביבה העסקית ע"י הענקת ודאות מיסויית, פישוט תהליכים ומתן תמריצים. זהו שינוי מבני עמוק שממשיך ומבסס את ישראל כיעד אסטרטגי לחברות רב לאומיות, לקרנות השקעה וליזמים."














