מערכות קירור מכ"מ בעלות נפח של מאות עד אלפי ליטרים נמצאות בסכנה מתמדת של התפתחות קורוזיה אשר עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הקירור עצמה וכתוצאה מכך גם למערכת אותה היא משמשת. לאתילן גליקול המשמש כנוזל קירור במערכות הקירור לא תמיד קיימות הגדרות בדיקה סדורות כמו במקרה של שמני מנוע או נוזלים הידראוליים בשירות. המפרטים לבדיקת נוזל קירור חדש בוחנים מספר תכונות קריטיות, לדוגמא: pH, בדיקת קורוזיה על פי ASTM D1384, בדיקת חומציות, ריכוז יוני כלור ועוד. בנוסף, מתבצע סט בדיקות קצר יותר עבור נוזל בשימוש המוגדר על ידי יצרן המערכת. נשאלת השאלה: האם במערכת נתונה הבדיקות המוגדרות לנוזל החדש ולנוזל בשירות הן מספקות? האם ביכולת בדיקות אלו לא רק לקבוע את מצב הנוזל, אלא לחזות תהליכי היווצרות קורוזיה במערכות הקירור? לדוגמא בדיקת קורוזיה המבוצעת על פי ASTMD 1384 (בדיקת ירידה משקלית של לוחיות מתכתיות סטנדרטיות בנוזל נבדק המחומם ל-88°C בספיקת אוויר של 6 ליטר לשעה) אינה נותנת הערכה מספקת לעמידות הנוזל. על פי ניסיוננו הסתבר שגם ללא סט תוספים מעכבי קורוזיה נוזל קירור יכול לעבור את הבדיקה בהצלחה מבלי שייגרם נזק ללוחיות אפילו לאחר שהייה במשך שבועיים רצפופים. מערכות קירור גדולות, המכילות אלפי ליטרים של נוזל, עלולות לסבול ממספר רב של בעיות וטיפול במערכת כזאת הינו מורכב ודורש משאבים רבים. הבדיקות הסטנדרטיות הנהוגות כיום אינן מספקות ועל כן אנו שוקדים על פיתוח בדיקות שישמשו לחקירת הנוזל ולחיזוי מוקדם של פוטנציאל תהליכי התפתחות קורוזיה. הבדיקות אותן פיתחנו והטמענו כחלק מקידום ההבנה של מצב נוזל הקירור הן: בדיקת הרכב חבילת התיסוף בנוזל (HPLC), בדיקת וכימות המשקעים בנוזל, בדיקת בדיקת הרכב יסודות, בדיקת תוצרי חמצון ועוד. בנוסף הטמענו ביצוע בדיקות פולריזציה ו-Tafel בנוזלי קירור הנמצאים בשימוש. רק לאחר קבלת מכלול התוצאות מכלל הפרמטרים שהגדרנו, אנו ממליצים על פעילות אחזקה מתאימה למערכת הקירור במכ״מ בהתאם למאפייני המבנה והשירות.
פרסום
אלה לאם, נופר קסלסי, קונסטנטין טרטקובסקי, אלכס קוזלובסקי, משה רבייב, צה"ל
