המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית ומסוכנת בתעשיית ההייטק, ושיעור תקציבי המחקר הממומנים ע"י גורמים מחו"ל, שהינו חריג וגבוה משמעותית בהשוואה למדינות העולם, עלול לחשוף את תעשיית ההייטק הישראלית והמשק כולו לסחרור ומשבר במצב בו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל.
כך עולה מהדוח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ) לשנת 2023 שהוגש לשרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה גילה גמליאל.
פרסום
המלמו"פ ממליצה להכריז על תוכנית אסטרטגית שתאפשר העלאת ההשקעה במו"פ ממשלתי, כמו גם ההוצאה הממשלתית במו"פ והורדת מימון התלות של המו"פ העסקי בגורמים זרים.
שרת החדשנות והמדע גילה גמליאל: בימים אלה אנו מגבשים תוכנית ממשלתית רב שנתית לתעשיית ההייטק שתתווה אסטרטגיה ארוכת טווח ותספק למשקיעים וודאות כלכלית. התוכנית תיישם את ההמלצות המרכזיות של המועצה,תגן על חברות הזנק, תעודד השקעות במנועי צמיחה חדשים,תחזק תשתיות מחקר ותפעל לטיפוח והכשרת הון אנושי במערכת החינוך ובהשכלה הגבוהה.
ברצוני להודות לפרופ' פרץ לביא וחברי המועצה, על עבודתם היסודית המהווה תמרור אזהרה למשק כולו ומצביעה על איום אסטרטגי להמשך המצוינות המדעית והחוסן הטכנולוגי של מדינת ישראל. אני מודעת לצורך בתמיכה רחבה מצד המדינה להבטחת עוצמתה הכלכלית וביטחונית של ישראל והמשרד בראשותי יוביל תוכנית רחבת היקף שתספק אופק לתעשיית ההייטק הישראלית.
פרסום
יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, פרופ' פרץ לביא, הגיש לשרת החדשנות והמדע גילה גמליאל את הדו"ח השנתי של המועצה המציג תמונת מצב המו"פ האזרחי בישראל לשנת 2023. הדו"ח מצביע על מגמות מסוכנות המאיימות על חוסנה הכלכלי והלאומי של ישראל בטווח הזמן הקרוב: המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית בתעשיית ההייטק (48.3% מהייצוא), ניכרת ירידה מתמשכת בהיקף ההשקעות בהייטק וגיוסי הון שהחריפה לאחר מתקפת הטרור של חמאס ב–7 לאוקטובר.
שיעור תקציבי המו"פ הממומנים ע"י גורמים מחו"ל (54% ) נחשב חריג וגבוה משמעותית בכל קנה מידה בהשוואה לנהוג במדינות העולם, ועלול לחשוף את תעשיית ההייטק הישראלית ואת המשק כולו לסחרור ומשבר במצב בו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל.
כפועל יוצא המועצה ממליצה לממשלה להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המו"פ העסקי בגורמים זרים, הגדלת השקעות המו"פ הממשלתיות, הגדלת מספר הסטודנטים למדעים לרבות סטודנטים לתואר שלישי וחיזוק את העיר ב"ש מבחינת מו"פ ואקטוסיסטם חדשני.
יו"ר המולמו"פ פרופ' פרץ לביא: "הצורך להרחיב ולהגדיל את המחקר והפיתוח בישראל, בעיקר אחרי אירועי ה-7 לאוקטובר, הפך קריטי מתמיד, תעשיית טכנולוגיות העילית הייתה הקטר אשר הוביל את המשק להישגים מרשימים, וחשיבותה רק גדלה לאחר ה-7 באוקטובר. התלות במימון מו"פ על ידי גורמי חוץ מהווה גורם סיכון משמעותי בזמן מלחמה."
הדו"ח השנתי של המלמו"פ המציג יריעה רחבה של מדדים ונתונים כמותיים שם דגש על התפתחותה האיכותית והטכנולוגית של ישראל תוך בחינת המחקר ופיתוח של ישראל על מרכיביו השונים הכוללים: השקעה ממשלתית במו"פ, מצב הפרסומים המדעיים, רישום פטנטים, תמונת מצב של ההשכלה הגבוהה והלימודים למדעים בהשוואות שונות (לרבות השוואה בינ"ל) ומצב החינוך למדעים בקרב תלמידי התיכון.
ההמלצות המרכזיות של המועצה בדוח השנתי:
1. להכריז על תוכנית אסטרטגית שתאפשר העלאת ההשקעה במו"פ ממשלתי כמו גם ההוצאה הממשלתית במו"פ והורדת מימון התלות של המו"פ העסקי בגורמים זרים.
2. לא לקצץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ו-ות"ת.
3. לחזק את הקרנות הדו-לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים ממדינות העולם.
4. ועדת החינוך המדעי – ממליצה למדינה להכריז על תכנית חירום לאומית בהוראת המדעים, שהיעד שלה יהיה שינוי אסטרטגי – הפיכת המקצוע ליוקרתי ונחשק. התכנית תכלול הגדרה ברורה של הקריטריונים הנדרשים כדי להיות מורה למדעים ותגדיר האמצעים הנדרשים להשגתם.כמו כן ממליצה הוועדה על הרחבת החינוך המדעי בבתי ספר יסודיים על כל המשתמע מכך (העמקת מיומנויות למידה, טיפוח וחיזוק מורים, חידוש חדרי מקצוע וציודם ועוד). בנוסף ממליצה הוועדה ועל הקמת מועצה לאומית לSTEM והובלת תוכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורים למדעים.
5. אקדמיה משק – להוביל מערכים ולקדם פלטפורמות טכנו-פדגוגיות ללימוד לאורך החיים ולשתף את האקדמיה בכך.
6. ועדת תשתיות – לבדוק כפילות תשתיות לאומיות (אקדמיה, משהב"ט ותעשיה)
7. ועדת סביבה – להוביל מהלכים בתחומי בריאות הסביבה ולפתח תשתיות וכלים פרקטיים למחקר יישומי וכן להקים גוף שיאגד את הקהילה המדעית והמקצועית בתחומים אלו ועוד.
