כללי: עידכוני התקינה מתבצעים בפער של שנים אחרי התפתחות חומרי בנייה מתקדמים.
הנחלת חידושי התקנים לכלל קהילת הבנייה (יזמים, מתכננים, מבצעים, מפקחים) אורכת שנים לאחר עידכוני התקינה.
עיכוב בהנחלת העידכונים דוחה התייעלות, הקטנת עלויות, והארכת משך שרות של מבנים.
פריצת הדרך – עידכון חוקת הבנייה באמצעות תקנים 466, 118, 940
פרסום
עידכון מהותי של תקני הבנייה חל בשנים 2003-2008, על פיו הבנייה תתבצע על פי משך השרות המתוכנן לה, במקום על פי חוזק המבנה בסיום הקמתו. פריצת הדרך היתה ההבנה כי "יותר חזק" אינו בהכרח ייתרון במבנים, ובמיוחד אינו בהכרח משפיע על משך השרות.
במקרים רבים "יותר חזק" מהווה חיסרון במבנים, בגלל תופעות לוואי כמו הגברת סדיקה תרמית ופלסטית, הפחתת עבידות וגמישות, הגברת הפריכות, ועוד.
להלכה משנת 2008, אך למעשה רק כאשר תקן 118 הפך מחייב בסוף שנת 2014, מזמינים, מייצרים, ומספקים בטון, קודם כל על פי עמידותו באגרסיביות הסביבה בה יתפקד, ורק אחר כך מתייחסים לתכונות עבידות וחוזק סופי (סומך, גודל אגרגאט מאכסימאלי, חוזק בלחיצה).
אגרסיביות הסביבה, המבוטאת באמצעות 11 דרגות חשיפה, מכתיבה את רמת ההגנה על ברזל הזיון מפני קורוזיה. דרגות החשיפה מאגדות באופן לא לינארי את שלושת חלקי המבנה:
*** בטון בקרקע ועד 2 מטר מעליה, *** בטון במעטפת המבנה, *** בטון בתוך המבנה.
ההתייחסות לתנאי הסביבה בה מתוכנן הבטון המזויין לתפקד (באמצעות שליטה על קורוזיה של ברזל הזיון) צפויה להפחית משמעותית את עלות השרות של המבנים בישראל (עלות הבנייה מחולקת במשך השרות), למרות עלייה מסויימת בעלות הבטון.
שימוש נבון בתקנים:
תקנים בכלל, ותקני הבנייה בפרט, כוללים חלופות, הנחיות מינימום, ושיקולי קונסטרוקטור, כלומר – יש אפשרויות רבות לביצוע בניין "על פי התקן".
דוגמאות ספורות לחלופות תקניות כוללות: ביסוס כלונסאות או ביסוס רפסודה, בטון העונה לדרגות החשיפה בשיטה תפקודית או בשיטת ערך גבולי, תקרה מקשית או צלעות או דרוכה, בידוד חיצוני או פנימי או בכל עובי הקיר, איטום חיובי או שלילי, ועוד.
ריבוי החלופות מאפשר אופטימיזציה של רכיבי הבנייה מחד, אך מאידך דורש הבנה במגוון רחב של נושאים.
פרסום
הבנת החלופות המותרות בתקנים מאפשרת לעוסקים בבנייה (ייזמים, מתכננים, יצרנים, קבלנים, מפקחים, ועוד) לבנות מבנים תקניים, מאריכי שרות, וזולים יותר מבעבר.
בדרגות החשיפה הגבוהות, הגנה על ברזל הזיון באמצעות מעכבי קורוזיה נודדים, מהווה חלופה תפקודית עדיפה, הן בעלות הבטון המובא, הן בתוצאה ההנדסית של הארכת משך השרות, והן בשיפור היבטי איטום, בידוד, ובנייה ירוקה.
מהנדס חגי שושני
ניצוץ– יעוץ לתעשיה, 077-5240590, [email protected]
.
