סיכום הדיון המקוון שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS – פייק ניוז בימי קורונה

דיון בשידור חי (באמצעות zoom) במסגרת תכנית ליפקין- שחק: ביטחון לאומי ודמוקרטיה בעידן של פוסט- אמת ופייק ניוז

 

הדיון זמין לצפייה דרך האתר של המכון >> קישור

 

פרסום

דובר משרד הבריאות, אייל בסון:

האסטרטגיה שלנו לניהול המשבר היא קודם כל שקיפות. אנחנו רואים את הציבור כשותף מרכזי ומשמעותי של המשרד לבלימת המחלה. אנחנו מנסים לשקף את המידע לציבור בזמן אמת – אבל חשוב להבין שמערכת הבריאות מאד מורכבת ויש המון חלקים בפאזל: בתי חולים, מרפאות ועוד.

משתמשים בניו מדיה עמוד טלגרם מצליח, אפליקציות ייעודיות, עמוד פייסבוק וטוויטר פעיל ובתקשורת המסורתית שאני רואה בה שותף אסטרטגי שלנו במיוחד בכל מה שקשור לפייק ניוז ומניעתו.

זה הוא אירוע רב מערכתי ואסטרטגי – אנחנו מתואמים מול כל הגופים ולעיתים כאשר יש חריקות זה משתקף גם כלפי הציבור.

הפנייה לשב"כ היא כורח המציאות. במהלך האירוע רופאי המחוזות מנהלים חקירות אפדימיולוגיות – רופא מחוזי שמגיע לחולה פוטנציאלי ומתחקר אותו איפה היה ומה עשה – דרך המידע הזה הוצאנו את הפרטים…

 

ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אלוף במיל עמוס ידלין:

״נראה שמדובר במשבר המשמעותי ביותר במדינת ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים. משבר כזה דורש ניהול לאומי מסוג אחר, יש כאן אירוע שמעבר לבריאות הציבור יש לו ממדים כלכליים חברתיים וביטחוניים. צריך לשקלל את מדד הבריאות מול כל הממדים האחרים.

 

נדרש קבינט מתפקד ומל"ל חזק לניהול אסטרטגי ובראיה ארוכת טווח. למשרד הבריאות, עם כל ההערכה אין ראייה לאומית כוללת. מערכת הביטחון הרבה יותר מנוסה בתכנון אסטרטגי רב ממדי ביישום מדיניות שנקבעת.

 

 

תהילה אלטשולר, עמיתה בכירה, ראשת התוכנית לרפורמות במדיה ודמוקרטיה בעידן המידע, במכון הישראלי לדמוקרטיה:

אירוע כמו הקורונה חושף כשלים שאנחנו מתעלמים בהם בשגרה: זה שאין מערך הסברה, אין חקיקה מעודכנת לגבי מגיפות וכד'. אבל גם חושף שלהיות לא אחראיים זו פריווילגיה של עשירים.

גם קורונה תהפוך להיות עניין של ימין ושמאל מהר מאד, כל עבודה מדעית תהפוך להיות עבודה פוליטית. ככל שהמשבר הזה יתמשך ולציבור יימאס תהיה שוב פוליטיזציה של העובדות.

ההנחה שהאמון הציבורי נשנענת על אמירת אמת פשוט לא נכונה. יודעים ממחקרים שהשאלה האמיתית היא מי אמר לי את הדברים והאם דעתו כדעתי.

גם הקשר בין שקיפות לאמון הציבור לא נכון. הרבה פעמים כשיודעים יותר יודעים יותר גם על כשלים ומחדלים ואמון הציבור רק יורד.

אי אפשר להתעלם מזה שהצלחה ברשת החברתית נמדדת כמו וירוס, מדברים על הפצה והתפשטות ברשת החברתית. צריך לדרוש מחברות האינטרנט לשטח את העקומה, צריך לפתח מערכת חיסונית עבור הציבור.

קרה משהו לאמון הציבור ברשתות החברתיות – הוא הדרדר בשנתיים האחרונות, אנשים מתייחסים למה שהם קוראים בחשדנות הרבה יותר גדולה. פיתחנו נוגדנים מסוימים. הקורונה מאיימת לאסדר את הרשתות החברתיות, ועכשיו יש להן הזדמנות להראות שהן יודעות להיות חלק מהמאמץ החברתי ולא רק חלק מהמודל העסקי

הממוסדת בדילמה אם לסקר או לא. לא רוצים להפחיד את הציבור, אבל זה גם גורם למקבלי ההחלטות לזוז. התקשורת עברה לסיקור שמטרתו לשנות את המציאות, זה לא התפקיד המסורתי של התקשורת

רואים כאן חוסר מקצועיות – אנשים שלא מבינים כלום בוירוסים מדווחים בתקשורת. עשוי למוטט גם את המודל העסקי של התקשורת.

עיתונות מקצועית צריכה לתת הקשר לעובדות, לתת התחלה אמצע וסוף לסיפור. התקשורת עושה כותרות שמביאות לייקים, פותחים אולפנים, אין שום דבר אחר על סדר היום התקשורתי.

 

אורית פרלוב, עמיתת מחקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מומחית לענייני רשתות חברתיות :

יחסית לעולם הגלובאלי במזרח התיכון יש פחות פייק. מראש נותנים פחות אמון במנהיגים ובארגוני הבריאות. הסתכלו איך אנחנו הגבנו, איך גרמניה הגיבה.

האשמות הראשונות במעלה בהפצת התודעה זה סין וארה"ב. תיאוריות הקונספירציה הסיניות לפיהן ארה"ב שתלה את הוירוס פשו במזרח התיכון, בשל טירגוט רחב

הציבור במצריים, לדוגמא, אומרים שלא יכול להיות שיש 400 חולים במדינה של 104 מיליון איש. הם לא יכולים להאמין שהנתונים נכונים, וכשאין נתונים המשטרים האלו שמים צבא ברחובות, ריסוסים, כדי לתת נראות של עשייה.

חוסר האמון במשטרים גדל, אבל הקורונה החזיר את כל הציבור לבתים. הפחד מהמגיפה גדול יותר כנראה מהפחד מהמשטר. כרגע המשטרים מרגישים שיש להם שליטה, אבל זו נקודה שברירית, פוחדים שהחיצים יופנו שוב כלפיהם

בקבוצות וואטסאפ מקבל מידע מאנשים שהם חברים שלך, משפחה שלך, לא מצפה שהם ישקרו. לדעתי מדובר באירוע הגדול ביותר בעשר השנים האחרונות מבחינת תפוצת פייק ניוז

 

תא"ל רונן מנליס – לשעבר, דובר צה"ל:

דוברות משרד הבריאות נקלעה לאירוע בסדר גודל שמעולם לא נקלעה עליו. היא עושה את המיטב שהיא יכולה בכליה, אבל האירוע הזה רחוק מלהיות בריאותי בלבד. יש לו היבטים אזוריים, מודיעיניים, כלכליים, חינוכיים ועוד. אירוע בליבת הבטחון הלאומי של ישראל.

פרסום

מאז מלחמת המפרץ לא היו אירועים שכלל המדינה חווה הנחיות, היינו רגילים לאירועים בדרום או בצפון בלבד. גם בתקופת האיתיפאדה השנייה לא היו הנחיות אישיות.

המאמץ התודעתי-הסברתי, כמו בכל אירוע בסדר גודל כזה, חייב לכלול את כלל המרכיבים, מאמץ בין-משרדי.

ישנו אתגר תודעתי גדול לזכות באמון הציבור. המהירות הקובעת היא מהירות הפיד.

יש צורך למלא את חללי ההסברה הקיימים, יש צורך בגוף ייעודי. מכיוון שאין כזה, נדרש להיות מישהו שהפנים והקול שלו מזוהים עם המשבר הזה, הוא בנפרד מהמנהלים והמומחים. לא יכול להיות שבזמן שיש דיון על הנחיות כל המומחים בדיון ויש 4-5 שעות שאף אחד לא עונה לתקשורת

יש אתגר בהזמת שמועות, כמאמץ כלל מדינתי. אולי הקמת מאגר אחיד כלל מדינתי שיכיל את העובדות.

יש אתגר גדול מאד בשקיפות. יש הרבה תחומים שאינם שקופים, משום שהם חורגים מסמכות משרד הבריאות, אבל גם שם יש צורך בשקיפות הזו

חייב לחלוק מחמאות לכתבים. הציבור נשען על הכתבים גם כמקור מידע אבל גם כמרגיעים.

אנחנו רק בתחילת המשבר, בתחום שחורג ממשרד הבריאות, נכון לעשות עוד צעדים, ובמהרה.

 

ירדן ותיקאי – לשעבר, ראש מטה ההסברה במשרד ראה"מ :

יש פה אירוע ראשון מסוגו, עם אי ודאות מוחלטת. באירוע בטחוני ידועים גבולות המשחק, פה זה שונה. מצד אחד אתה רוצה לספק לציבור את המידע שאתה יודע, לתאם ציפיות, אבל אתה רוצה גם להפגין מנהיגות.

המערכת חייבת לכלול שני חלקים. מצד אחד תדרוכים קבועים, עם שאלות ותשובות של גורמים מקצועיים, ולא הצהרות בלבד. החלק השני הוא תדרוך קבוע של ראש הממשלה, שמייצר מנהיגות. הציבור חווה את הכל כאירוע אחד.

צריך לייצר הסברה למגזרים שונים, כמו הערבי והחרדי. היה ניתן לעשות פעולות מקדמיות שהיו מייצרות פחות פעולות מול אותם מגזרים.

 

 

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

3 מיליון שקלים בפיתוח והפעלת מיזמי סיוע לעסקים קטנים שבבעלות אנשי ונשות מיל...

15 במאי 2024

שון פז, רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI כפי ששינה את תעשיית התוכנה"

9 במאי 2024

ניהול פרויקטים אדריכליים מורכבים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס

8 במאי 2024

יגובש מודל למימון המחקר הרפואי בישראל

2 במאי 2024

400 מיליון שקל יושקעו בקידום ובפיתוח תעשיית המיחזור בישראל

1 במאי 2024

העדפה של 15% במכרזי משרד הביטחון למפעלים שנאלצו לעבור לפעול מחוץ לאזורי קו ...

24 באפריל 2024

3 מיליון שקלים בפיתוח והפעלת מיזמי סיוע לעסקים קטנים שבבעלות אנשי ונשות מיל...

15 במאי 2024

שון פז, רד האט: "הקוד הפתוח ישנה את תעשיית ה-AI כפי ששינה את תעשיית התוכנה"

9 במאי 2024

ניהול פרויקטים אדריכליים מורכבים בפלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס

8 במאי 2024

יגובש מודל למימון המחקר הרפואי בישראל

2 במאי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים