ה"רשימה האדומה" עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית בישראל.

מי הם עשרת המפעלים בעלי ההשפעה הסביבתית השלילית בישראל: המשרד להגנת הסביבה מפרסם את ה"רשימה האדומה" מדד ההשפעה הסביבתית של המפעלים בישראל: כי"ל רותם אמפרט, בז"ן, פז בית זיקוק אשדוד, כרמל אולפינים ואלקון בראש המדד

 

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "סיכונים סביבתיים הם סיכונים פיננסיים, ובזכות מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה, המשקיעים בחברות תעשייתיות – המוסדיים שמנהלים לנו את הפנסיה, החסכונות וההשקעות – מקבלים כלי משמעותי לניהול סיכונים. התממשות סיכון סביבתי עשויה לגרור הפסדים לבעלי המניות והאג"ח של החברות המזהמות את הסביבה – הפסדים העלולים להקטין את כספי החיסכון האמורים לשרת את כולנו בגיל פרישה. על החברות להקפיד לפעול  לפי עקרונות של אחריות סביבתית, ולמזער סיכונים לבריאות הציבור ולסביבה, ולדעת שאם לא יפעלו כך – המשרד יפעיל את כל האמצעים העומדים לרשותו"

 

פרסום

בתחילת חודש ספטמבר 2023 יפרסם המשרד להגנת הסביבה את דוח המפל"ס ומצאי הפליטות על בסיס שנת 2022

 המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה ה-11 את מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).

 

המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים. הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר – כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר.

 

המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן. בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו. בין העדכונים שבוצעו שונה אופן ניקוד אי-הציות הסביבתי כך שיתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, פעילות בלא רישיון עסק או פליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה. כמו-כן, נוסף במדד 2021 מרכיב חיובי: הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס" של המשרד להגנת הסביבה. במסגרת תהליך עדכון המתודולוגיה בוצע שיח בעלי עניין והתייעצות ציבור, וכן בוצעו סימולציות על נתוני מדדים קודמים על מנת לנתח את השפעות המתודולוגיה החדשה על הדירוג. תוצאות המדד לשנת 2021 היא לפי המתודולוגיה החדשה, ונתוני 2020 אף הם יהיו בני-השוואה לפי אותה מתודולוגיה.

 

במדד לשנת 2021 מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו-ICL גרופ, דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של 3% בניקוד ביחס לשנת 2020. אחריו "מככבות" לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: בז"ן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן, שפד"ן, גדיב, חברת חשמל לישראל – אורות רבין ומט"ש רהט.

 

דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון. אחריה: אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.

 

ממצאי המדד הבולטים:

 

·        בראש המדד לשנת 2021 נמצא מפעל כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) עם עלייה של 3% בניקוד משנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. בשנת 2020 הוצא למפעל עיצום כספי בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים מהשנים 2019 הכוללים הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי הגשת מסמכים ודיווחים במועד וכן אירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. יש לציין שלאחרונה במסגרת הליך גישור בתביעה ייצוגית של המדינה נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, נקבע סכום פיצוי של 115 מיליון שקל על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המפעל. 

 

·        במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בז"ן). המפעל קיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מכל שאירע בשנת 2020. בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016. נוסף על כך, הוצא למפעל צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר וכן הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

 

·        בדירוג החברות הנסחרות בראש המדד לשנת 2021 נמצאת חברת ICL גרופ, עם מגמת עלייה בדירוג בין השנים 2018-2020, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר, ומגמת שיפור בשנת 2021. ICL היא הבעלים של מספר מפעלים הבולטים בדירוג המפעלים, ובהם כיל רותם ומפעלי ים המלח.

 

 הרחבה – הסבר על מרכיבי המדד: 

פרסום

המדד בנוי ממספר רכיבים המוכפלים זה בזה:

  • ההשפעה הסביבתית של החברה: פליטות מזהמים לאוויר, ים, נחל, קרקע, הזרמות שפכים, יצירת פסולת, שימוש בחומרים מסוכנים, רגישות מיקום המפעל (קרבה לאוכלוסייה ומקורות מים). על בסיס נתוני מרשם פליטות לסביבה (מפל"ס).

 

  • פיקוח ואכיפה: הפרות של הוראות החוק והתקנות בנושאי הגנת הסביבה שהתגלו במסגרת פיקוח ואכיפה של המשרד להגנת הסביבה.

 

  • ניהול סביבתי: ניקוד חיובי עבור פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים שלא מכוח חובה על פי דין: קיומן של מערכות לניהול סביבתי, ביצוע התייעלות סביבתית, דיווח סביבתי וולונטרי.

רגולטורים פיננסים במדינות רבות מרחיבים את חובות הגילוי וניהול הסיכונים בחברות ובגופים פיננסיים, ודוגמה לכך היא חקיקות הגילוי וההטמעה של סיכוני קיימות שחוקק הפרלמנט האירופי בשנים 2019-2020. בהתאם למגמה העולמית, בשנים האחרונות פרסמו הרגולטורים הפיננסים בישראל הנחיות והמלצות העוסקות בהיבטי דיווחים על ביצועים וסיכונים סביבתיים של חברות: בשנת 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות מעודכנות לגילוי מידע של סיכוני סביבה מפעילות של חברות (כחלק מהיבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי), ובשנת 2022 פרסמה הנחיות הכוללות הוראות גילוי עבור מנהלי קרנות ותיקי השקעות גדולים. כמו כן, רשות שוק ההון, ביטוח חסכון והפיקוח על הבנקים פרסמו בשנתיים האחרונות הנחיות חדשות בנושא גילוי מידע על סיכונים סביבתיים.

 

המדד שאותו מפרסם המשרד להגנת הסביבה הוא חלק ממגמה עולמית, הפועלת להרחבת היצע המידע הזמין על אודות הביצועים הסביבתיים של גופים עסקיים. תכלית הרחבת היצע המידע היא לשרת את הביקושים העולים בקרב משקיעים וגופים עסקיים, כאשר לפי הערכות ה-OECD ובלומברג נכסים פיננסיים (כדוגמת קרנות ואיגרות חוב) בסך כולל של למעלה כ-40 טריליון דולר מנוהלים תוך הטמעת שיקולי סביבה וחברה בתהליכי קבלת ההחלטות בהשקעות. מגמת העלייה אף מצביעה על כך שהסכום צפוי להגיע לכ-50 טריליון דולר כבר בשנת 2025. המדד מהווה נדבך חשוב במגמות אלו, בהיותו כלי המסייע בהטמעה סיכוני ושיקולי הסביבה בתהליכי קבלת החלטות פיננסיות ועסקיות.

 

למידע נוסף:

  • פרסומי מדד ההשפעה הסביבתית באתר המשרד:

https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/environmental_impact_index_annual_reports

 

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

פיקוד העורף והמגזר העסקי פועלים בשיתוף פעולה למען מוכנות לחירום

15 ביולי 2024

נפתח מפעל בטרי Batte-Re למחזור סוללות ליתיום-יון בדימונה

15 ביולי 2024

הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימה, לפי תרומתן למטרות ה...

11 ביולי 2024

"כ-30% ממשימות מטוסי הקרב מבוצעות כיום על ידי כטב"מים" - ועידת הכטב"מים הבי...

3 ביולי 2024

רד האט משלבת GenAI בפורטפוליו הענן ההיברידי של החברה באמצעות Red Hat Lights...

26 ביוני 2024

DEXCOM G7 המהווה פריצת דרך משמעותית בתחום ניטור וניהול הסוכרת, הגיע לישראל

26 ביוני 2024

פיקוד העורף והמגזר העסקי פועלים בשיתוף פעולה למען מוכנות לחירום

15 ביולי 2024

נפתח מפעל בטרי Batte-Re למחזור סוללות ליתיום-יון בדימונה

15 ביולי 2024

הטקסונומיה הישראלית לסיווג פעילויות כלכליות בנות-קיימה, לפי תרומתן למטרות ה...

11 ביולי 2024

"כ-30% ממשימות מטוסי הקרב מבוצעות כיום על ידי כטב"מים" - ועידת הכטב"מים הבי...

3 ביולי 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים