הדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בירושלים נמשך כתשע שעות, ובסיומו הודיעו ראשי הרשויות בנגב על השגת פתרון שהם רואים כהישג במאבק על עתיד המפעל. פרטי ההחלטה ותנאיה יתבררו עם פרסום פרוטוקול הוועדה.
למאבק הצטרף גם ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ`, שהגיע במיוחד מארצות הברית כדי להשתתף בדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה בירושלים. לצד ביטון ודנילוביץ` פעלו ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, וראשת מועצת ירוחם, נילי אהרון, שקידמו את הנושא מול ראש הממשלה.
דנילוביץ` בירך על תוצאות המהלך ואמר: "הצלחנו במאבק למען העובדים, לחיזוק התעשייה ולעתיד הכלכלה בנגב. נאבקנו בנחישות לשמירה על פרנסתם של העובדים המסורים, שחיים בנגב מתוך בחירה ואהבה".
עוד הדגיש דנילוביץ` את חשיבות התעשייה האזורית כמקור תעסוקה וכמנוע לפיתוח הנגב. "לתעשייה באזור יש חשיבות דרמטית ליצירת תעסוקה ובהתיישבות – זהו מאבק על הציונות, כי נגב חזק זו מדינת ישראל חזקה", אמר.
בריכה 4 במרכז המאבק על עתיד המפעל
במוקד המחלוקת עמדה בריכה 4, שאמורה לשמש את מפעל רותם אמפרט לצורכי אחסון. המחלוקת סביב השימוש בבריכה כללה היבטים תכנוניים וסביבתיים, והעלתה שאלות הנוגעות לאפשרות להמשיך להפעיל את המפעל במתכונת המתוכננת. ראשי הרשויות בנגב פעלו מול מוסדות התכנון והממשלה כדי לקדם פתרון שיאפשר את המשך פעילותו.
לסוגיה יש השלכות כלכליות נרחבות על האזור: המפעל מעסיק כ־1,000 עובדים באופן ישיר, ופעילותו מספקת פרנסה לכ־10,000 עובדים נוספים אצל ספקים ונותני שירותים. לכן, ההחלטה בעניין הבריכה עשויה להשפיע לא רק על עתיד המפעל, אלא גם על פרנסתם של אלפי עובדים ומשפחות בנגב.
פרסום
ביטון הודה ליו"ר ועד עובדי רותם אמפרט, משה חדד, לוועדי המפעלים השכנים באזור, לשר האנרגיה אלי כהן ולשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, על מעורבותם במאבק.
"הפרנסה שלכם היא הפרנסה של הנגב כולו, והעתיד שלכם הוא העתיד של האזור שלנו", סיכמו ראשי הערים בהודעת הניצחון.
פרסום פרוטוקול הוועדה צפוי להבהיר את פרטי ההחלטה ואת התנאים שנקבעו להמשך הפעילות, ובהם משמעותם עבור המפעל, עובדיו והתעשייה בנגב.
