ההוצאה למחקר ופיתוח במגזר העסקי בשנת 2016

בשנת 2016 (במחירים שוטפים)

·    סך ההוצאה למחקר ופיתוח במגזר העסקי בשנת 2016 הסתכמה ב-52.1 מיליארד ש"ח, עלייה של 9.3% בהשוואה לשנת 2015.  עיקר העלייה נרשמה בהוצאה למו"פ בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים.

·    אחוז ההוצאה למו"פ פנימי של המגזר העסקי מהתמ"ג הינו 3.8%, בדומה לשנת 2015.

·    ענפי השירותים (ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים וענף מחקר ופיתוח מדעי) ממשיכים להיות מקור הגידול העיקרי בהוצאה למו"פ בישראל, 21.3 מיליארד ש"ח ו-18 מיליארד ש"ח, בהתאמה, בשנת 2016.

פרסום

·    בענפי התעשייה עמדה ההוצאה למו"פ על 12.4 מיליארד ש"ח, בדומה לשנת 2015.

·    מספר המשרות המלאות במו"פ עמד על 79.4 אלף, עלייה של 9.4% לעומת שנת 2015.

·    בענפי התעשייה עשרים המפעלים הגדולים מבצעים 58.1% מהמו"פ.

·    מכלל החברות הפעילות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח מבצעות עשרים החברות הגדולות מבצעות 38.7% מהמו"פ מתוך ענפים אלה.

מימון ההוצאה למו"פ

·    54.2% מסך ההוצאה למו"פ מומנה ממקורות שונים בחו"ל. בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים  ובענף מחקר מדעי ופיתוח הגיע אחוז זה לכדי 64.6%. הסיבה לכך היא שבענפים אלו מתרכזים רוב מרכזי המו"פ של חברות רב-לאומיות, הממומנים על ידי חברת האם בחו"ל.

·    8.3% מסך ההוצאה למו"פ מומנה מקרנות הון סיכון, אנג'לים ובעלים ו-2.2% מסך ההוצאה למו"פ מומנה מהרשות לחדשנות. ללא מרכזי מו"פ עולה שיעור המימון של רשות החדשנות ל-5.3% מסך ההוצאה למו"פ.

ללוחות ולנתוני התרשימים

להגדרות והסברים

לשאלון הסקר

 

 

הנתונים בהודעה זו מבוססים על ממצאי סקר מחקר ופיתוח עסקי לשנת 2016. הסקר נערך בקרב חברות ומפעלים הפועלים במגזר העסקי ושבהם לפחות 10 משרות.[1] הסקר חקר נושאים שונים בתחום המחקר והפיתוח כגון הוצאות, משרות, השכלה ומקורות מימון.

מחקר ופיתוח במגזר העסקי (לוחות 1 ו-2)

סך ההוצאה למו"פ עסקי מורכבת מההוצאות השוטפות (עלות עבודה, עלות חומרי גלם וחומרי עזר, תשלומים לגורמים חיצוניים, הוצאות אחרות כולל תקורה) ומההשקעות בנכסים קבועים לשם מו"פ. בשנת 2016 הסתכמה הוצאה זו ב-52.1 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, עלייה של 9.3% בהשוואה לשנת 2015. מקור העלייה העיקרי הוא ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, אשר תרם כ-67% לעלייה זו. ענף מחקר ופיתוח מדעי תרם כ-32% לעלייה.

מספר המשרות המלאות במו"פ עמד על 79.4 אלף משרות בשנת 2016, עלייה של 9.4% בהשוואה לשנת 2015, שבה נאמדו 72.5 אלף משרות מלאות. בשנת 2016 נרשמה ירידה של 1% בעלות העבודה למשרה מלאה במחירים שוטפים. חשוב לציין, שנתוני המשרות בסקר מתקבלים עבור משרות בחברות בחודש דצמבר, בניגוד לנתוני עלות והוצאה שהם נתונים שנתיים.

תרשים 1 – סך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי לפי ענף כלכלי, 2016

מו"פ בענפי התעשייה

סך ההוצאה למו"פ בענפי התעשייה[2] הסתכמה בשנת 2016 ב-12.4 מיליארד ש"ח במחירים שוטפים, בדומה לשנת 2015. הוצאה זו הייתה כ-23.7% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי. מנתוני הסקר עולה, כי בענפי התעשייה עשרים המפעלים  הגדולים מבצעים 58.1% מהמו"פ.

סך ההוצאה למו"פ בשנת 2016  בענפי תעשיות הטכנולוגיה העילית (תרשים 2) עלתה בשיעור של 2.0% משנת 2015 ועמדה על 10.2 מיליארדי ש"ח. הוצאה זו היא החלק הארי (82.9%) מסך ההוצאה בענפי התעשייה. בין בשנים 2016-2002 חלה עלייה של 24.3% בסך ההוצאה למו"פ במחירים קבועים בענפים אלו (תרשים 4).

מספר המשרות המלאות במו"פ בענפי התעשייה עמד בשנת 2016 על 18.3 אלף, בדומה לשנת 2015 בה נרשם 18.2 אלף. נוסף על כך, כ-14.7 אלף משרות (76.4%) אוישו על ידי בעלי תואר אקדמי, מתוכן 1.4 אלף בעלי תואר שלישי.

מו"פ בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים והשירותים האחרים

החל משנת 2010 מהווה הפעילות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים היא מקור הצמיחה העיקרי בהוצאה למו"פ של המגזר העסקי. בשנים 2016-2010 חלה עלייה של 112.3% בסך ההוצאה למו"פ במחירים קבועים (תרשים 4).

בשנת 2016 עמדה סך ההוצאה למו"פ בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים על 21.3 מיליארד ש"ח, שהם 40.8% מסך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי. זוהי עלייה של 16.2% לעומת 2015.

בנוסף לעלייה בהוצאות המו"פ בענף, חלה עלייה גם במספר המשרות המלאות במו"פ (11.6%), מ-32.8 אלף ב-2015 ל-36.6 אלף בשנת 2016.

מו"פ בענף מחקר מדעי ופיתוח

הוצאות המו"פ בענף מחקר מדעי ופיתוח (חברות הזנק, חממות טכנולוגיות ומכוני מחקר) הסתכמו בשנת 2016 ב-18.0 מיליארד ש"ח, כ-34.5% מסך ההוצאה למו"פ של המגזר העסקי. זוהי עלייה של 8.4% לעומת 2015. בשנים 2016-2002 חלה עלייה של 86.5% בסך ההוצאה למו"פ במחירים קבועים (תרשים 4).

מספר המשרות המלאות במו"פ עלה ב-13.2% מ-20.5 אלף ב-2015 ל-23.2 אלף ב-2016.

תרשים 2 – סך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי לפי ענף כלכלי, 2016-2015

תרשים 3 – סך ההוצאה למו"פ במגזר העסקי, 2016-2002 (במחירים קבועים)

תרשים 4 – סך ההוצאה למו"פ בענפים נבחרים, 2016-2002 (במחירים קבועים)

 

 

פדיון ממכירת שירותי מו"פ

בשנת 2016 סך פדיון החברות העוסקות במו"פ הסתכם ב-278.0 מיליארדי ש"ח. מתוך פדיון זה, 31.1 מיליארדי ש"ח התקבלו ממכירת שירותי מו"פ ומוצרי ידע אחרים (מכירות מו"פ), עלייה של 7.8% לעומת 2015 (תרשים 5). מכירות המו"פ של חברות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח היו חלק הארי מתוך מכירות מו"פ אלו, כ-91.7%. בענפים אלו פועלים מרכזי מו"פ רבים שעיקר פעילותם היא מתן שירותי מו"פ לחברות קשורות בחו"ל.

תרשים 5 – הכנסות ממכירות מו"פ במגזר העסקי לפי ענף כלכלי, 2016-2015

הכנסות ממכירת מוצרים (סחורות או שירותים) חדשים או משופרים במגזר העסקי

הכנסות ממכירת מוצרים חדשים או משופרים הוא אומדן המלמד על השפעת המו"פ והחדשנות על תפוקת החברות. אומנם חדשנות אינה בהכרח תוצאה של מו"פ, אך בחברות העוסקות במו"פ, המו"פ היא חלק מהותי מתהליך החדשנות.

בשנת 2016, 50.7 מיליארד ש"ח מסך ההכנסות של חברות שעסקו במו"פ נבעו ממכירת מוצרים חדשים או מוצרים משופרים משמעותית (18.3% מכלל ההכנסות), בדומה לשנת 2015 (18.6% מכלל ההכנסות).

 

 

לוח א – הכנסות הנובעות ממכירת מוצרים חדשים או משופרים משמעותית, לפי ענף כלכלי,2016

 אחוזים

ענף כלכלי סך ההכנסות בחברות העוסקות במו"פ (מיליוני ש"ח) התפלגות ההכנסות בחברות העוסקות במו"פ הכנסות הנובעות ממכירת מוצרים חדשים או משופרים משמעותית
סך כל המגזר העסקי 278,039 100 18.3
תעשייה, הכרייה והחציבה 153,137 55.1 18.6
תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים 49,512 17.8 30
מחקר מדעי ופיתוח 24,557 8.8 27.3

מחקר ופיתוח לפי תחום פעילות (לוח 5)

גם בשנת 2016 התבקשו המפעלים והחברות לפלח את הוצאות המו"פ השוטפות לפי תחומי פעילות, כגון תוכנה, תרופות, רכיבים אלקטרוניים וכדומה. תחום התוכנה הוא המוביל ומהווה כ-45% מהוצאות המו"פ השוטפות.

תרשים 6 – הוצאות מו"פ שוטפות לפי תחומי פעילות, 2016

 

פרסום

 מימון הוצאות המחקר והפיתוח (לוח 3)

מדינת ישראל מובילה בפעילות המו"פ ביחס למדינות ה-OECD. פעילות זו גבוהה מאוד הודות למרכזי המו"פ הפועלים בישראל והממומנים על ידי חברות האם בחו"ל ועל ידי השקעות של חברות וגורמים פרטיים מחו"ל. בשנת 2016 המימון שהתקבל מגורמים מחו"ל (חברות קשורות, משקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון וכו') עמד על 28.3 מיליארדי ש"ח, עלייה של 3.8% בהשוואה לשנת 2015 (27.2 מיליארד ש"ח). מימון זה היה  כ-54.2% מסך ההוצאה למו"פ. בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים ובענף מחקר מדעי ופיתוח, אחוז מימון זה היה 64.5% ו-64.8%, בהתאמה. בענפי התעשייה לעומת זאת היה האחוז נמוך משמעותית – 21.9%.

בשנת 2016 נרשמה עלייה של 3.9% בשיעור המימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות. זאת למרות ירידה של 3.5% במימון של רשות החדשנות,  שהיא כ-2.2% מסך מימון ההוצאה למו"פ במגזר העסקי.

בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים, ובענפי התעשייה נרשמה עלייה במימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות – 4.7% ו-12.9%, בהתאמה. בענף מחקר ופיתוח נרשמה ירידה של 4.2% במימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות.

בשנת 2016, 36.9% מכלל מימון זה ניתן לענף מחקר מדעי ופיתוח, כ-35.6% ניתן לענפי התעשייה וכ-25.9% ניתן לענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים.

תרשים 7 – מימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין-לאומיות לפי ענף כלכלי, 2015-2016

 

 

בשנת 2016 עמד המימון ממקורות ממשלתיים למו"פ לחברות הקטנות (עם 49-5 משרות) על 590 מיליון ש"ח, ירידה של 12.8% לעומת שנת 2015 (665 מיליון ש"ח).

בחברות בינוניות (עם 249-50 משרות), נרשמה עלייה של 13.1% במימון ממקורות ממשלתיים, מ-495 מיליון בשנת 2015 ל-560 מיליון בשנת 2016. המימון לחברות המעסיקות 250 משרות ומעלה עלה בכ-21.5%, מ-330 מיליון בשנת 2015 ל-401 מיליון ש"ח בשנת 2015.

במימון שניתן על ידי קרנות הון סיכון נמשכה הירידה בשיעור המימון והיא הגיעה ל-6.9%. בשנת 2016 עמד המימון שניתן מקרנות הון סיכון על 1,669 מיליוני ש"ח, לעומת 1,793 מיליוני ש"ח בשנת 2015.

במקורות מימון מהון פרטי (כגון אנג'לים ובעלים) חלה עלייה מ-2,180 מיליון ש"ח בשנת 2015 ל-2,666 מיליון ש"ח בשנת 2016.

חשוב לציין כי המימון הנאמד במסגרת סקר מו"פ עסקי הינו תזרים של השימוש במקורות ולא סך המקורות שגויסו בשנת 2016.

השוואה בין-לאומית

בהשוואה בין-לאומית ניכר כי אחוז ההוצאה למו"פ פנימי של המגזר העסקי מתוך התמ"ג של ישראל הוא מהמובילים במדינות ה-OECD ועומד על 3.8% (תרשים 8).

תרשים 8 – אחוז ההוצאה למו"פ פנימי של המגזר העסקי מתוך התמ"ג
בקרב מדינות החברות ב-
OECD, 2016

מקור נתונים: Main Science and Technology Indicators, OECD

  • לא כולל מו"פ בטחוני (רובו או כולו).

[1] בחברות הפועלות בענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים ושירותים אחרים (62) וענף מחקר ופיתוח (72) נחקרו חברות המעסיקות לפחות 5 משרות.

[2] כולל כרייה וחציבה.

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

בעזרת מכ"ם ניתן לזהות לראשונה להקות של עופות גדולים ולמנוע תאונות עם כלי טי...

19 במרץ 2024

כרסום ספוג בCNC

3 במרץ 2024

ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה החכמה

17 בדצמבר 2023

יפן- נפלאות הטכנולוגיה של היום יום
הצמיג ששומר את הפלסטיק לעצמו
פתרון לתאונות הרבות בין כלי טיס לבעלי כנף, ע"י זיהוי בעזרת מכ"ם להקות של עו...
בעזרת מכ"ם ניתן לזהות לראשונה להקות של עופות גדולים ולמנוע תאונות עם כלי טי...

19 במרץ 2024

כרסום ספוג בCNC

3 במרץ 2024

ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה החכמה

17 בדצמבר 2023

יפן- נפלאות הטכנולוגיה של היום יום
תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים