שלושה דברים חשובים שמנהלים חייבים ללמוד על אסטרטגיה מאלופי העולם בשחמט.



אלוף העולם הראשון בשחמט, וילהלם שטייניץ, ניסח בסוף המאה ה-19 עיקרון חשוב שהיווה מהפכה בחשיבה השחמטית דאז. הוא טען כי "לשחקן שעמדתו טובה יותר יש את הזכות והחובה לתקוף". מה יגידו על זה המנהלים הבכירים בכל הנוגע לסביבה תחרותית?

בת' הרמון הדמות בסדרת הטלוויזיה הפופולרית בנושא גמביט המלכה ששודרה בנטפליקס העלתה למודעות את עולם השחמט לא מזמן, גם אליפות העולם שהתקיימה בארץ בירושלים משכה לא מעט אנשי ציבור בכירים, פוליטיקאים וסחפה גם שחקנים חובבים שלבטח הצטרפו לקהילת השחמט הישראלית.

משחק השחמט הינו המשחק המוביל לשיפור יכולות חשיבה ומשלב טקטיקה, אסטרטגיה, פסיכולוגיה, תכנון וקבלת החלטות, יצירתיות, תחרותיות  ומחדד את האינסטינקטים באופן שמשפיע על כל תחומי החיים האישיים והמקצועיים ובין היתר משפר גם יכולות אישיות, כמו  ריכוז, זיכרון, שיקול דעת, קור רוח, ראיה מרחבית וסבלנות. גם אתם רואים את הקשר לדמות העובד האידיאלית של המאה ה-21?

מה אפשר ללמוד על אסטרטגיה ממשחק המלכים ליישום בניהול בכיר במגזר העסקי? כנראה שהרבה מאד. להלן מפורטים שלושה דברים שמנהלים יכולים ללמוד על אסטרטגיה מאלופי עולם בשחמט:

פרסום

רם סופר-רב אמן בשחמט, מאמן ושופט מוכר על ידי איגוד השחמט הבינלאומי וזוכה בתחרויות בינלאומיות וארציות רבות מספר:
"
1.  מאבק על טריטוריה, פלישה לשטח היריב
כיבוש טריטוריות של האויב נמצא במרכז עולם המלחמות, והוא הדין גם במשחק השחמט. לוח השחמט מחולק לשני חצאים – אחד מהם נמצא בתחילת המשחק תחת שליטתו הטבעית של הלבן, והאחר תחת שליטת השחור. שחקן שמבצע פלישה מוצלחת לטריטוריית היריב מגדיל את השטח שלו, מקטין את הניידות של כלי היריב ובכך משתפרים מאוד סיכוייו לנצח בקרב כולו. עם זאת, כל ניסיון פלישה לטריטוריית היריב כרוך בסיכון בלתי מבוטל. כל קצין או רגלי המוצב בשטח האויב נהיה, כמו בחיים האמיתיים, הרבה יותר חשוף להתקפות האויב. לפיכך, עיקרון ברזל בשחמט הוא לא להניח ליריב לכבוש שטחים שלנו ללא תגובה, אלא לנסות לתקוף בחזרה את הכוחות הפולשים ולמגר אותם.

ושוב, העיקרון הוא שעל ניסיון פלישה הצד השני צריך להגיב בחריפות. שחקן הנוהג לשחק בצורה פסיבית ולהרשות ליריב לכבוש חלקים מהטריטוריה שלו ללא תגובה הולמת, לרוב לא יהיה שחמטאי מצליח.

המקבילה בעולם העסקים היא שיש לנו לרוב תכנית פעולה עסקית שגרתית, אך יש לשנותה כאשר היריבים שלנו מנסים לפלוש לאזורים שתחת שליטתנו ולקחת אותם מאתנו. היעדר תגובה הולמת מצדנו למצב כזה יגרום לנו נזקים עסקיים. בראש ובראשונה עלינו לקרוא את המצב ולזהות "פלישה לטריטוריה שלנו", אחרת נמשיך בפעולות שגרתיות שכבר אינן מתאימות למצב החדש.

 

  1. מענה לתכניות היריב

 

מומחי ומאמני שחמט הבינו כבר מזמן שהתייחסות הולמת למהלכי היריב ולתכניותיו מהווה נדבך חשוב ביותר באסטרטגיה השחמטית ומבדילה בין מקצוענים לבין שחקנים מהשורה.

גם המומחים הצבאיים הבינו זה מכבר שחיל מודיעין חזק העוקב אחרי פעילות האויב, הינו חלק חשוב ביותר של צבא מנצח. הוא הדין גם בעסקים – כדי להצליח נדרש מעקב מתמיד אחרי המהלכים והתכנונים של המתחרים.

 

  1. ניצול הזדמנויות

הרעיון שניצחון בשחמט מושג לרוב בזכות חשיבה אסטרטגית עמוקה יותר הוא מיתוס. במציאות, ובוודאי שברמות שאינן הגבוהות ביותר, רוב הניצחונות בשחמט מושגים בזכות ניצול הזדמנות בודדת שנוצרה בזכות טעות של היריב. היכולת לזהות הזדמנויות ולנצלן היא חלק חשוב ביותר בארגז הכלים של שחקן שחמט חזק.

רעיון חשוב שיכול לעזור לנו לנצל הזדמנויות נקרא The Drawback Principle והועלה על ידי מאמן השחמט ההודי המפורסם RB Ramesh. על פי עיקרון זה, חשוב לבחון את החסרונות של כל מהלך במשחק, ביחוד מהלכים שכבר בוצעו על ידי היריב. זיהוי החסרונות של מהלכים אלה יכול לעזור לנו להבחין בהזדמנויות שנוצרו עבורנו, ומצד שני זיהוי החסרונות של מהלכים פוטנציאליים שלנו יכול לעזור לנו להימנע ממצבים שבהם יש ליריב הזדמנות לנצח או לגרום לנו נזק.

בברית המועצות היו נהוגות פעם "תכניות חומש" כלכליות כאשר כל הצעדים היו מתוכננים מראש חמש שנים קדימה. כיום איש לא חושב שזו דרך נכונה לניהול כלכלי, אבל רב-האמן הרוסי בשחמט אלכסנדר קוטוב, שנזקק לאישור השלטונות כדי לפרסם את ספריו, הטיף במחצית השנייה של המאה הקודמת שבשחמט חייב להיות תכנון סדור ומקיף מראש של המהלכים, אחרת לטענתו אי אפשר לנצח. מאז, רבים הראו שזו אינה גישה נכונה כדי להצליח בשחמט. ניצול הזדמנויות טוב חייב להיות מבוסס על חשיבה גמישה ויכולת לשנות בן רגע תכנית שלכאורה נקבעה מראש בהתאם להתפתחויות עדכניות במשחק ולהזדמנויות הנוצרות על גבי הלוח. בדיוק אותו סוג של חשיבה יביא להצלחה גם במישורים הצבאיים והעסקיים. תכנון מראש אכן קיים, אבל הוא "בערבון מוגבל" ויכול להשתנות כל רגע על פי הנסיבות."

בעולם משתנה ובתנאי אי ודאות, מה גארי קספרוב יכול ללמד אותנו על ניהול בכיר?

רם סופר ממשיך ומספר: "אלוף העולם בשחמט גארי קספרוב פיתח אסטרטגיה שבה התייחס לכך שיתרונות חומריים, יתרונות איכותיים (עמדות טובות יותר של כלים, מבני רגלים טובים יותר) ויתרונות בזמן ניתנים כולם להמרה זה בזה. במשחקים שלו קספרוב ביצע לעתים קרובות הקרבות חומר לעומת יתרונות של איכות וזמן, ולהיפך, שחמטאים חזקים יודעים לתרגם יתרונות איכותיים ליתרונות חומריים מוחשיים יותר למען השגת הניצחון בקרב.

קספרוב כתב על כך בספרו "החיים כמשחק שחמט" וציין כי תורה אסטרטגית זו מקבילה מאוד לעולם העסקים וניתנת ליישום בו. על ידי השקעה כספית (חומרית) עסק יכול להשיג עובדים איכותיים יותר שיתנו למוצרים שלו יתרון איכותי ולגרום להם לעבוד יותר שעות שייגרמו למוצר שלו לצאת לשוק מהר יותר (יתרון בזמן). יתרונות אלה של איכות וזמן יגרמו למכירות טובות יותר ואז זוכים בחזרה ב"יתרון חומרי". בדיוק כפי שקספרוב ביצע זאת במשחקים רבים שבהם הקריב תחילה חומר ואז זכה בו בחזרה עם ריבית בהסתמך על יתרונות בזמן ויתרונות איכותיים."

 

בעלי התפקידים הבכירים שמלמדים במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ומיומנויות מבכירים במשק הישראלי מספרים שבעסקים חשוב ללמוד בין היתר כיצד לבנות אסטרטגיה עסקית שלב אחר שלב, איך קובעים אסטרטגיה בפועל, איך מציגים אסטרטגיה מוצעת להנהלה בכירה ורותמים את כל המחליטים בדרך ואיך הדירקטוריון והמנכ"ל בוחנים תכנון מול ביצוע. כמו כן, במגזר העסקי אסטרטגיה מאפשרת תכנון לטווח הארוך ומשפיעה על האורגנים השונים בארגון החל מהנהלה בכירה ועד למחלקות השיווק והמכירות ומאפשרת להקצות משאבים בצורה נכונה, לאפשר חיבור נכון של העובדים, לצלוח משברים בקלות יותר, ובמסגרתה נבחנים תרחישים לרגעי משבר והכל נכון לסביבה משתנה וידע זה אפשר לרכוש תוך כדי סקירה של כלל דוגמאות מרתקות של חברות גדולות במשק הישראלי.

ומה אפשר ללמוד על אסטרטגיה ממנהל בכיר ומוערך מאד במשק הישראלי?

צבי סטפק יושב ראש הדירקטוריון של מיטב ניירות ערך והשקעות ודירקטור במיטב השקעות שהינה חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל אביב ומרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ומיומנויות מבכירים במשק, כתב בספרו המרתק "עולם ההשקעות שלי" -תובנות של ארבעה עשורים בשוק ההון: "ההתנהלות של הפירמה נקבעת על ידי ההתנהלות של הבעלים או של העומדים בראשה. אלה צריכים לשמש דוגמא אישית ולהעביר את המסר להנהלה וזו לדרגים שמתחתיה, עד לאחרון העובדים, כך שדנ"א של החברה יוטמע ויהיה ברור לכל העובדים, ומהם הוא יקרין על שאר מחזיקי העניין, ובראשם הלקוחות. לא במקרה, אחד מבין ארבעת עמודי היסוד של "קפיטליזם קשוב"(צבי הוא יו"ר תנועת קפיטליזם קשוב בישראל שהיא ארגון ללא מטרת רווח) מדבר על מנהיגות קשובה שדואגת לתרבות ארגונית קשובה".

פרסום

צבי ממשיך ומספר בספרו: "קיים קושי שקשור להנהלת החברה, זו שאמורה להטמיע את עקרונות הקפיטליזם הקשוב. מנכ"ל החברה סבור כי הוא צריך לספק הישגים כבר בטווח הקצר, ובמקרה של חברה ציבורית הטווח הזה נע בין רבעון אחד למשנהו. לבעלי המניות מהציבור אין סבלנות והם מאשימים את החברה באמצעות מחירי מניותיה אם תוצאותיה העסקיות אינן עונות על ציפיותיהם. המנכ"ל גם אינו יודע כמה שנים הוא ישמש בתפקידו ומכאן נטייתו לספק הישגים בטווחים קצרים. כל אלה רק מגבירים את הצורך במסרים ברורים, בשקיפות מלאה של הבעלים שיעמדו על העדפת הטווח הארוך על פני הטווח הקצר, ויקבעו זאת בהתוויית המדיניות שעל המנכ"ל לבצע. מובן שבחברות שאין להן גרעין שליטה, הנושא הזה מורכב הרבה יותר".

כמו כן, צבי מוסיף ואומר: "חוסר האיזון הקיים היום בין הטווח הקצר לטווח הארוך הוא שעומד בבסיס נפילות, או כמעט נפילות של הרבה חברות.

התנהלות עסקית מתוך ראיה לטווח ארוך היא המפתח להצלחה לאורך זמן של הפירמה ובעלי מניותיה, אם לאורך הדרך מתגלים איומים שלא נחזו קודם לכן, צריך להתמודד איתם.; אם נוצרו הזדמנויות בלתי צפויות, צריך לדעת לנצל אותן ולשלבן בתכנית האסטרטגית ארוכת הטווח."

לסיכום, אמנם זו "טעימה על קצה המזלג" מהדברים שאפשר ללמוד על אסטרטגיה מאחד המשחקים העתיקים בעולם, אך בינתיים אולי תופתעו לשמוע שקיימת בישראל קהילת שחמט שעליה נמנים שחקנים מגילאי הגן עד לגילאי פנסיה(דרך נהדרת לעכב את מחלת השכחה), חברי הקהילה משויכים למועדונים שונים שקיימים בערים בארץ ומשתתפים בתחרויות רבות במהלך השנה, מומלץ למנהלי HR להוסיף את השאלה "מה מד הכושר שלך?" לשאלות שנשאלות בראיון עבודה J  (ולמי שלא יודע, מד כושר מראה את הדירוג המספרי שמשתנה בהתאם לניצחונות והפסדים לשחקנים תחרותיים בשחמט).

ומנהלים גדולים- צר לי לאכזב אתכם, אך עד שלא תשחקו נגד ילד בגן שהינו שחקן שחמט תחרותי, לא תדעו תחרות אמיתית מה היא J  .

החומרים מתוך מיזם דיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ומיומנויות מבכירים במשק הישראלי.

עו"ד שרון הר זהב- מנהלת הדרכה ומפתחת מיזם דיגיטלי ללימוד ניהול, פרקטיקה ומיומנויות מבכירים במשק הישראלי.

מאמר דעה

לשון זכר כמוה כלשון נקבה

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

חושבים על שינוי קריירה? הנה שלושה טיפים מנצחים שמובילים לקידום קריירה ולצמי...

3 באפריל 2024

קליטה נכונה של חיילי מילואים בחזרה לשגרה.

20 בפברואר 2024

חיפוש עבודה בזמן מלחמה

28 בנובמבר 2023

מי מפחד מפוליטיקה ארגונית?
ניהול זמן נכון - טיפים לניהול זמן נכון
איך לבקש העלאת שכר
חושבים על שינוי קריירה? הנה שלושה טיפים מנצחים שמובילים לקידום קריירה ולצמי...

3 באפריל 2024

קליטה נכונה של חיילי מילואים בחזרה לשגרה.

20 בפברואר 2024

חיפוש עבודה בזמן מלחמה

28 בנובמבר 2023

מי מפחד מפוליטיקה ארגונית?
תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים