ועדת הכלכלה החלה לדון ברפורמת מה שטוב לארה"ב טוב לישראל; השר ברקת: רפורמת מה שטוב לאירופה כבר הורידה מחירים – 92% מהיבואנים משתמשים בה
היו"ר ביטן קרא לכל הגורמים לפעול בתכליתיות כדי שניתן יהיה לסיים את החקיקה עוד לפני פיזור הכנסת: "נעשה מאמץ לסיים במהירות"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום דיון מעקב אחר יישום הרפורמה מה שטוב לאירופה טוב לישראל, שנועדה לבטל תקינה ישראלית ייחודית ולאמץ ייבוא בתקינה אירופאית, וכן החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית תיקון נוסף לחוק התקנים, המבקש לאמץ גם את התקינה הפדרלית של ארה"ב, כדי להסיר חסמי ייבוא נוספים כך שגם שטוב לארה"ב טוב לישראל.
פרסום
בפתח הדיון הציג שר הכלכלה והתעשייה, ח"כ ניר ברקת, הציג את נתוני הלמ"ס המצביעים על הצלחת הרפורמה האירופית מאז נכנסה לתוקף: "מ-1 בינואר 2025 ועד היום נרשמה ירידה של 4.3% במחירי מוצרי החשמל, ירידה של 14% באלקטרוניקה, וצניחה של עד 45% במחירי מדיחי הכלים. 92% מהיבואנים כבר משתמשים ברפורמה ורואים גידול ניכר במספר האנשים שרוצים לייבא".
השר ברקת התייחס ללחצים שהופעלו עליו ואמר: "השוק הישראלי ריכוזי מדי, ואנחנו לא פועלים בוואקום – יש כאן מונופולים וקרטלים. הרגשתי שהם מנסים לסכל ולשבש, חלקם שולטים באמצעי תקשורת חזקים מאוד. קיבלתי איומים פוליטיים שזה יעלה לי בפריימריז, אבל לא הסכמתי לוותר. מה שעשינו הוא הוכחה שאפשר להוביל רפורמות שהמטרה שלהן היא תחרות, תחרות ותחרות". באשר לרפורמה האמריקאית הוסיף השר כי אימוץ הרגולציה נעשה בתיאום עם הממשל בארה"ב: "זה יכול להביא לייבוא של עוד 200–300 מיליון דולר מארה"ב, והסל של ישראל כבר מקרין על המתחרים שמבינים שעליהם להוריד מחירים או לאבד לקוחות".
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, שיבח את עבודת הוועדה ואמר: "אני 10 שנים בתפקיד, ואני לא חושב שיש הרבה ועדות, אם בכלל, שהעבירו רפורמה כזו. קיבלתם תזכיר חוק טוב והוצאתם חוק מצוין. עשינו מהלך גדול והממשלה מבקשת להרחיב אותו. זה דחוף לנו וחשוב מאוד לאמריקאים מבחינת הנראות". ח"כ רון כץ הצטרף לתמיכה וציין: "צריך להעביר את זה".
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, החמיא אף הוא למהלך: "צריך לפרגן לשר, למשרד ולוועדה על מהלך מדהים ונדיר שמורגש בכל מקום. לפני שאנחנו סטארטאפ ניישן, אנחנו 'רגוליישן ניישן' – מעצמה רגולטורית. הרפורמה הזו הסירה הרים של רגולציה ואנחנו מרגישים שיש יותר יבואנים וירידת מחירים". תורג'מן הוסיף בחיוך כי "אם מה שטוב לאירופה ואמריקה טוב לישראל, אז גם הפטור ממע"מ (בייבוא אישי) צריך להיעלם". היו"ר ביטן הגיב על כך בקצרות: "זה לא קשור".
במהלך הדיון עלו גם הסתייגויות ודרישות מצד נציגי התעשייה והארגונים החברתיים. יו"ר איגוד מוצרי בנייה וצריכה בהתאחדות התעשיינים, גיל לידג'י, הבהיר כי הם תומכים ברפורמה האמריקאית אך מתריעים מפני כשל באכיפה: "30% מהדגימות בשנת 2025 לא עברו את הבדיקה, ונכנסים הרבה מוצרים שלא עומדים בתקינה. כשפותחים את השוק לארה"ב חייבים להגדיל מהותית את תקציב האכיפה". בנוסף, מתח לידג'י ביקורת חריפה על כוונת המדינה להעניק פטור גורף מתקינה למוצרים של תשתיות לאומיות, וכינה זאת "מחדל".
על נושא האכיפה עמדו גם נציגת המועצה לשלום הילד, ליאור בר ניר, שהתריעה מפני ליקויים חמורים שנמצאו במוצרי ילדים, ומנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, שקרא לסגור את פערי האכיפה לפני שממשיכים קדימה.
הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, איגור דוסקלוביץ, השיב לטענות הללו והסביר: "נתון הליקויים אינו מעיד על כך שהשוק לא בסדר, אלא על כך שאנחנו מבצעים אכיפה חכמה וממוקדת שמבוססת על עבודה מקדימה ופוגעת בדיוק במוצרים הבעייתיים. אם היינו עושים אכיפה עיוורת, היינו מגיעים ל-15% ליקויים לכל היותר".
סוגיה נוספת הועלתה על ידי נציגת 'לובי 99', יעל שכטר, שציינה כי יבואנים קטנים מתקשים לעיתים להבין את הדרישות במסלול האירופי וביקשה שמשרד הכלכלה יקים מערכת מידע נגישה. לגבי המסלול האמריקאי, התריעה שכטר כי הדרישה שהמוצר ייוצר על "אדמת ארה"ב" מרוקנת את הרפורמה מתוכן: "הרבה חברות אמריקאיות מייצרות מחוץ לארה"ב. אין היגיון לפסול זאת, זה כנראה עניין פוליטי ולא מקצועי". השר ברקת השיב לה: "נשלח אותך למשא ומתן עם טראמפ".
פרסום
נציג אגף התקציבים באוצר, עמית גולדמן, הגדיר את הרפורמה כ"מצוינת", אך ציין כי באגף היו רוצים לראות השפעה חזקה יותר על המחירים, בעיקר בתחום המזון: "אנחנו חושבים שחלק משמעותי מזה קשור לחסמים בעולם הכשרות, שנותרו משמעותיים גם אחרי פתרון חסמי הרגולציה".
עו"ד שני ברוך עזרי ממשרד הכלכלה הסבירה כי ההצעה הנוכחית מעתיקה את התנאים של הרפורמה האירופית תוך הפקת לקחים, ומציגה בשלב ראשון רשימת אסדרות פדרליות מוגדרת לצד מנגנון להרחבתה בהמשך. ראש מערך אסדרה במשרד, ינון אלרועי, הבהיר כי תחומי הבנייה והתכנון נמצאים כעת על שולחן ועדת המנכ"לים ואינם כלולים בשלב הראשון של החוק.
היו"ר ביטן התייחס ללוחות הזמנים ואמר כי כשדנו ברפורמה על התקינה האירופית התלוננו למה לא מאשרים גם תקינה מארה"ב, והנה עכשיו אנחנו עושים את זה. הוא הוסיף כי הוועדה תעשה כל מאמץ לסיים את החקיקה לפני הבחירות, וקרא לכל הגורמים לתרום את חלקם ולהיות תכליתיים כדי להירתם למאמץ לסיים את החקיקה במהירות.
