ארובות תחנות הכח פולטות כמות גדולה של גזי פליטה . המזיקים ביניהם הם תחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן. מכיוון שמהארובה נפלטים כ – 2 מיליון מ"ק בשעה הרי גם אם הגופרית היא פרומיל מהפליטות – מדובר באלפי מ"ק לשעה.
כדי לנטרל את תחמוצות הגופרית ולסלק אותן מהפליטות – מעבירים את גזי הפליטה דרך מתקן בו מתבצע התהליך הבא:
CaCO3 +SO2 CaSO3 +CO2, כלומר רסס של אבן גיר טחונה אשר בא במגע עם הגופרית יוצר ריאקציה הכימית.
נוכחות תרסיס מים ואוויר מתקבל CaCO4לפי הנוסחה:
פרסום
CaSO3 +2H2O+1/2O2 CaSO3 • H2O שהוא למעשה הגבס המוכר לכולנו. תוצר לוואי זה הוא באיכות גבוהה ומשמש חומר גלם לייצור לוחות גבס בטיב המתאים לעיצוב פנים בדירות.
אנו נדון בריתוך אותו מתקן הקרוי FGD – – Flue Gas Desulfurization אשר בו מתבצע התהליך ומערכת השיקולים בהחלטות לגבי תהליך הריתוך של מרכיבי המערכת השונים :
- בחירת חומר הגלם – עמידות חומר המעטפת ברמות הקורוזיה הגבוהות המאפיינות את המתקן למול העלויות של סוגי פלב"מ המוצעות – יוצג מידרג הפלב"מ (נירוסטה) – כלומר רמת העמידות היחסית בקורוזיה של פלדות וסגסוגות בלתי מחלידות למיניהן.
- בחירת חומר מילוי לריתוך (הרכב דומה לחומר הגלם)
- בחירת גז המגן המתאים – יחסי הגזים בתערובת ארגון /הליום על בסיס השפעתם על פרופיל חומר הרתך.
- בחירת ספק כח – רתכת (במסגרת זו יידונו צורות מעבר חומר בקשת ).
- בדיקות אימות שנערכו (תכונות מיכניות, עמידות בקורוזיה)
לבסוף יוצג תהליך הריתוך המגובש , על כל מרכיביו, לפיו בוצעה העבודה בפועל בשטח.
פרסום
מאת :יצחק נוימן חברת חשמל
