מתן תמיד היה הבן של אבא. כל החיים שלו, אנשים אמרו לו את זה. הוא ידע למה הם מתכוונים – אבא שלו היה גיבור במושגים של תעשייה. כשהיה ילד, מתן היה יושב לידו בארוחות ערב ושומע סיפורים על איך המפעל המשפחתי נבנה בידיים, בלב, ובהרבה זיעה. "החלקים הכי מדויקים בשוק, מתן", היה אבא שלו אומר, "זה מה שאנחנו עושים".
הזמן עבר, אבא התבגר, ומתן התחיל לנהל את העניינים. אבל העולם, מסתבר, הוא לא מה שהיה פעם. תחרות זולה מחו"ל, שינויים בלתי פוסקים בטכנולוגיה, ולקוחות שלפתע מצפים שהמוצר יגיע עם אפליקציה. מתן הבין שהוא תקוע באמצע – בין האמונה של אבא לבין מציאות שהלכה והתרחקה.
ערב אחד, אחרי יום עבודה שהרגיש כמו קרב – עם לקוח שאיים לעבור לספק אחר, ומכונה שהתעקשה לא לעבוד – מתן ישב במשרד שלו, חסר כוחות. ואז זה היכה בו: הוא הבין שהוא חייב לשנות גישה.
הוא נזכר בשיחה שהוא שמע במקרה מאחורי הדלת במפעל, בין שני עובדים. "ראיתי את המתחרים שלנו מפרסמים באתר כלשהו, משהו כמו טכנו נט," אמר אחד מהם, "כנראה שם כולם מחפשים ספקים היום."
מתן לא היה מהאנשים שקופצים מהר על דברים, אבל הוא גם ידע שהזמן פועל לרעתו. הוא פנה לאתר טכנו נט והחליט לנסות את מזלו. "מה יש לי להפסיד?" הוא חשב לעצמו.
תוך שבועות ספורים, הדברים התחילו לזוז. לקוחות חדשים התחילו להתעניין, הטלפונים חזרו לצלצל, והמפעל – שהיה כמעט על סף ייאוש – התחיל לשאוב חמצן.
כשאבא של מתן הגיע לבקר במפעל לאחר מכן, הוא הביט סביב וראה את התנועה. "איך עשית את זה?" הוא שאל, בקול שקט.
מתן חייך. "מודעה קטנה באינטרנט, אבא. אבל במקום הנכון."

















