נתוני הלמ״ס לסיכום שנת 2025 מציבים את אשקלון במקום הראשון בישראל בהתחלות בנייה לתעשייה, אחסנה ומסחר. לצד השקעות ענק במתחמי תעסוקה, מסחר ולוגיסטיקה, והקמת מרכז דיפ־טק לאומי לייצור שבבים מתקדמים, העיר מבססת את עצמה כאחד ממוקדי הצמיחה הטכנולוגיים החדשים בדרום.
אחרי יותר מעשור שבו אשקלון הובילה את טבלאות הבנייה למגורים, העיר משלימה מהלך אסטרטגי רחב יותר: מעבר מעיר צומחת מבחינה דמוגרפית לעיר שמפתחת סביבת תעסוקה, תעשייה וטכנולוגיה בקנה מידה ארצי.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לסיכום שנת 2025 מצביעים על שינוי משמעותי במפת הפיתוח העירונית. אשקלון ניצבת במקום הראשון בישראל בהתחלות בנייה לתעשייה, אחסנה ומסחר — נתון שמסמן את המעבר מהתרחבות נדל״נית למגורים בלבד, לבניית תשתית כלכלית ארוכת טווח.
המשמעות רחבה: עיר שגדלה במהירות חייבת לייצר מקומות עבודה, מרכזי שירותים, אזורי תעשייה מתקדמים, שטחי מסחר ולוגיסטיקה, ובעיקר עוגנים טכנולוגיים שיכולים למשוך אליה חברות, מהנדסים, יזמים ומשקיעים. באשקלון, כך נראה, התהליך הזה כבר יצא לדרך.
פרסום
שיא בהתחלות בנייה לתעשייה, אחסנה ומסחר
על פי הנתונים, בשנת 2025 נרשמו באשקלון התחלות בנייה בהיקף של 161,763 מ״ר בייעוד תעשייה ואחסנה. מדובר בנתון הגבוה ביותר שנמדד בעיר מאז שנת 2009 לפחות, ובקפיצה חריגה ביחס לשנים קודמות. לשם השוואה, בשנת 2022 עמד הנתון השנתי הגבוה ביותר על כ־34,445 מ״ר בלבד.
גם בתחום המסחר נרשם שיא מקומי: 57,762 מ״ר של התחלות בנייה. עבור עיר שצמחה במהירות בשכונות מגורים חדשות, מדובר בשלב הכרחי בהתפתחות העירונית — מעבר מתוספת יחידות דיור להקמת מערך כלכלי מלא, הכולל תעסוקה, שירותים, מסחר, בילוי ותעשייה.
הנתונים משקפים גם שינוי בתפיסת הפיתוח בדרום: לא עוד רק בנייה למגורים סביב מרכזי תעסוקה קיימים, אלא ניסיון ליצור מוקד כלכלי עצמאי, שמפחית תלות ביוממות למרכז הארץ ומאפשר לתושבים לעבוד קרוב לבית.
דיפ־טק כשינוי כיוון אסטרטגי
אחד הפרויקטים המרכזיים שמציבים את אשקלון על מפת הטכנולוגיה הארצית הוא The RISE — מרכז הדיפ־טק הלאומי של קבוצת ההשקעות Awz. הפרויקט, בהשקעה כוללת של כ־5 מיליארד שקל, צפוי לכלול מפעל Fab לייצור שבבים מתקדמים עבור תעשיות ביטחוניות ואזרחיות.
הקמת מפעל מסוג זה אינה עוד פרויקט נדל״ני. מדובר בתשתית טכנולוגית בעלת חשיבות לאומית, במיוחד על רקע החשיבות הגוברת של עצמאות טכנולוגית, שרשראות אספקה יציבות ויכולת ייצור מקומית בתחומי שבבים, ביטחון, חיישנים, תקשורת וטכנולוגיות מתקדמות.
מרכז כזה עשוי להפוך לעוגן תעסוקתי וטכנולוגי משמעותי עבור מהנדסים, בוגרי יחידות טכנולוגיות, חברות סטארט־אפ, ספקי משנה ותעשיות ביטחוניות. במובן הזה, אשקלון מנסה למצב את עצמה לא רק כעיר תעשייה חדשה, אלא כמרכז דיפ־טק דרומי.
שילוב בין תעשייה, לוגיסטיקה, מסחר והייטק
המהלך הכלכלי באשקלון אינו נשען על פרויקט יחיד. לצד מרכז הדיפ־טק, מקודמים בעיר שורה של מתחמים בהיקפים גדולים, שמייצרים יחד אקוסיסטם עירוני חדש.
במבואה הצפונית של העיר מוקם מתחם BIG FASHION בהשקעה של כ־850 מיליון שקל, על ידי קבוצת ביג וריט 1. המתחם ישתרע על פני כ־57 דונם ויכלול כ־42,000 מ״ר של מסחר, בילוי ולייף־סטייל. הוא מתוכנן במתכונת של רחובות עירוניים פתוחים, עם מותגים בינלאומיים ושטחי מסחר רחבים.
בסמוך אליו מקודם פרויקט “מולטי פארק” של ריט 1 — מתחם לוגיסטי ותעשייתי מודרני בן חמש קומות, בהיקף של כ־50,000 מ״ר. המתחם נועד לספק פתרונות מודולריים לעסקים, חברות לוגיסטיקה, תעשייה קלה ושירותים תומכי מסחר.
קבוצת YUKA PARK החלה גם היא בשיווק פארק תעשייה קלה, מסחר ומלאכה בהיקף של כ־50,000 מ״ר, הצפוי להעסיק כ־500 עובדים. בנוסף, חברת ישרס מקדמת בעיר היין מתחם תעסוקה וטכנולוגיה בהיקף של כ־38,000 מ״ר, המיועד בין היתר לחברות הייטק וטכנולוגיה.
לצד אלה פועלים ומתפתחים בעיר עוגנים תעשייתיים נוספים: הקריה התעשייתית של החברה המרכזית למשקאות בשטח של כ־75,000 מ״ר, מפעל של אלקטרה בשלבי בנייה מתקדמים, ומפעלי טכנולוגיה נוספים כמו קופטרפיקס ואהרון יוסף.
למה דווקא אשקלון?
היתרון של אשקלון נשען על שילוב בין מיקום, תשתיות, קרקע זמינה ומדיניות עידוד השקעות. העיר נהנית ממעמד של אזור עדיפות לאומית, המעניק לחברות וליזמים הטבות מס ומענקים. עבור חברות תעשייה וטכנולוגיה, מדובר בגורם משמעותי בהחלטה היכן להקים פעילות חדשה.
גם הנגישות התחבורתית משחקת תפקיד מרכזי. אשקלון מחוברת לצירי תנועה ארציים, בהם כבישים 3, 4 ו־35, ונהנית ממספר תחנות רכבת. בשנים הקרובות צפויה להיבנות תחנת רכבת נוספת בעיר היין, לצד מרכז תחבורתי חדש שיחבר בין שכונות המגורים, אזורי התעסוקה ומוקדי המסחר.
החיבור בין תחבורה, תעסוקה ומגורים הוא קריטי להצלחת המהלך. עיר שמוסיפה עשרות אלפי תושבים אך אינה מפתחת תעסוקה מקומית עלולה להפוך לעיר שינה. אשקלון מנסה להימנע מהתסריט הזה באמצעות יצירת בסיס כלכלי מקומי רחב.
פרסום
תעשייה מתקדמת כמנוע צמיחה דרומי
הצמיחה באשקלון משקפת מגמה רחבה יותר בישראל: מעבר מפיתוח נדל״ני נקודתי לתכנון אזורי שמחבר בין מגורים, תעסוקה, טכנולוגיה, תשתיות ותחבורה.
במיוחד בדרום, פיתוח מוקדי תעשייה וטכנולוגיה הוא לא רק עניין כלכלי, אלא גם עניין אסטרטגי. מרכזי דיפ־טק, שבבים, לוגיסטיקה מתקדמת ותעשייה ביטחונית יכולים לחזק את החוסן האזורי, להגדיל את היצע התעסוקה האיכותית ולמשוך אוכלוסיות חזקות.
עבור אשקלון, האתגר בשנים הקרובות יהיה לא רק להקים את המתחמים, אלא לוודא שהם מתמלאים בתוכן כלכלי אמיתי: חברות טכנולוגיה, ייצור מתקדם, מרכזי פיתוח, שירותים עסקיים ותעסוקה איכותית לתושבי העיר והאזור.
מבט ל־2028: עיר שבונה את הכלכלה שלה מחדש
שנת 2028 מסומנת כנקודת יעד משמעותית, שבה צפויים להבשיל חלק מהפרויקטים הגדולים בעיר. אם התוכניות יתממשו, אשקלון עשויה לעבור ממעמד של עיר מגורים גדולה וצומחת למטרופולין דרומי עם בסיס כלכלי עצמאי, תעשייה מתקדמת ותשתיות טכנולוגיות משמעותיות.
הנתונים של שנת 2025 מספקים את האינדיקציה הראשונה לכך שהשינוי כבר מתרחש. אשקלון אינה מסתפקת עוד בבניית שכונות חדשות. היא בונה אזורי תעסוקה, מרכזי מסחר, תשתיות תחבורה, פארקי תעשייה ומרכזי דיפ־טק.
במונחים טכנולוגיים וכלכליים, מדובר במהלך שיכול לשנות את מפת הדרום: מעיר שנבנתה סביב גידול אוכלוסייה — לעיר שמנסה להפוך למרכז ייצור, חדשנות ותעסוקה של הדור הבא.
