55 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ ייקחו חלק בתחרות הארצית למדענים ומפתחים צעירים בישראל, המתקיימת, זו השנה ה-29, בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים ובשיתוף משרד החינוך- מינהל החינוך הטכנולוגי והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובתמיכת עיריית ירושלים, התעשייה האווירית לישראל, הקרן לירושלים וקרן מנדל.
בתחרות יוצגו 47 פרויקטים מצטיינים, פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים, בתחומי היסטוריה ומדעי החברה, מדעי החיים והסביבה, טכנולוגיה ומדעי המחשב ומתמטיקה ומדעי הטבע.
בין הפרויקטים שייקחו חלק בתחרות: אפליקציית SafeSteps מציעה מענה חדשני לתחושת ביטחון של בני נוער בזמן הלכה בשעות הלילה באמצעות ערכת מבוססת בינה מלאכותית, DogSense– קולר חכם שמסייע לזיהוי של מצבים רגשיים אצל כלבים. RTMD – Real Time Mapping Drone – מערכת שנועדה למזעור תקריות הירי הדו-צדדי DeFOG ,מערכת לזיהוי וניטור קיפאון בתנועה אצל חולי פרקינסון, שימוש בכימותרפיות על בסיס פרופיל מולקולרי חישובי בתאי סרטן, אימות כוכב לכת חדש ועוד.
לזוכים יוענקו מלגות לימודים והם ייצגו את ישראל בתחרות אייסף העולמית בארה"ב, בתחרות מדענים ומפתחים צעירים של האיחוד האירופי וישתתפו במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה.
פרסום
" הפרויקטים השנה נוגעים בשאלות הבוערות ביותר של זמננו: מביטחון אישי ובריאות, דרך בינה מלאכותית ועד חקר החלל. הפרויקטים מוכיחים שהדור הצעיר בישראל לא רק סקרן, אלא גם אמיץ, יצירתי ומחויב לשיפור המציאות"- אומרת רוני בן-חיים, מנכ"לית מוזיאון המדע, ירושלים.
תחרות מדענים ומפתחים צעירים, 8-10 במרץ
בניהול מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים
ב-8 במרץ תיפתח "תחרות מדענים ומפתחים צעירים בישראל 2026", בניהולו של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, ובשיתוף משרד החינוך- מינהל החינוך הטכנולוגי והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובתמיכת עיריית ירושלים, התעשייה האווירית לישראל, הקרן לירושלים וקרן מנדל.
תחרות "מדענים ומפתחים צעירים בישראל" היא תחרות ארצית המתקיימת, זו השנה ה-29, כחלק מאירועי השבוע הלאומי למדע, החל בסמוך ליום הולדתו של אלברט איינשטיין. מתחרים בה מיטב הפרויקטים המחקריים וההנדסיים שבוצעו בשנה האחרונה על-ידי תלמידי תיכון מכל רחבי הארץ.
מוזיאון המדע בירושלים מקדיש חלק נכבד מפעילותו במיזמים בינלאומיים, להנחלת חינוך מדעי-טכנולוגי בקרב בני הנוער, קידום מצוינות מדעית והעלאת המודעות לעיסוק בתחומים אלו.
התחרות הינה חלק מתוכניות המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לעידוד ושיתוף פעולה בין מדענים צעירים באירופה וישראל, ושל התחרות העולמית היוקרתית רג'נרון אייסף Regeneron-ISEF בארה"ב. התחרות נתמכת על ידי משרד החינוך – מינהל החינוך הטכנולוגי והתעשייה האווירית לישראל והיא מתקיימת בשיתוף עם האקדמיה הלאומית למדעים והאיחוד האירופי.
בין מאות בני הנוער שניגשו לתחרות, שעושים עבודות גמר ברמה של 5 יח"ל, נבחרו להשתתף 53 מדענים ומדעניות צעירים מרחבי הארץ והם יציגו 47 פרויקטים פורצי דרך, פרי עבודה ומחקר של חודשים רבים בתחומי היסטוריה ומדעי החברה, מדעי החיים והסביבה, טכנולוגיה ומדעי המחשב ומתמטיקה ומדעי הטבע.
בין הפרויקטים שייקחו חלק בתחרות: בגרויות בצל מלחמה: חקר הקשר בין משאבים פנימיים וחיצוניים לבין חוללות אקדמית- חוללות עצמית אקדמית היא תפיסת היכולת לבצע מטלות בהצלחה. מחקר זה בחן כיצד תלמידי תיכון, יתמודדו עם בחינות הבגרות במהלך מלחמת "חרבות ברזל" ומטרתו הייתה לזהות את המשאבים הפנימיים (תקווה, מאמץ) והחיצוניים (תפיסת ההתאמות הלימודיות) התורמים לתפיסת החוללות ולתפיסת הפער בין החוללות לפני המלחמה ובמהלכה. אפליקציית – SafeSteps אפלקציה המציעה מענה חדשני עבור תחושת הפחד והחוסר ביטחון עבור בני נוער ואנשים צעירים בזמן הליכה לבד בשעות מאוחרות. באמצעות מערכת מבוססת בינה מלאכותית, המנהלת שיחה עם המשתמש ומדמה ליווי אנושי בזמן אמת. בנוסף, האפליקציה משלבת מודל לזיהוי רגשות בקול, המאפשר איתור מצבי מצוקה בזמן אמת ושליחת התראה לאיש קשר לשעת חירום.
. DogSense– פיתוח של קולר חכם שמטרתו לסייע בזיהוי של מצבים רגשיים אצל כלבים. המערכת מבוססת על ניתוח נביחות באמצעות למידת מכונה, בשילוב נתונים פיזיולוגיים ותנועתיים. המערכת מנתחת את הנתונים ומציגה את מצב רוח הכלב לבעלים דרך ממשק בטלפון, דבר המאפשר לבעלים להגיב בצורה מותאמת יותר להתנהגות הכלב. מטרת המוצר היא לצמצם את השימוש בקולרי אילוף חשמליים, באמצעות קולר שמשנה את תהליך האילוף הנוכחי ומסייע להסתגלות של גור או כלב חדש לסביבתו. המוצר נועד לשפר את איכות התקשורת בין הכלב לבעליו, לחזק את הקשר ביניהם, ולתרום לתהליך אילוף יעיל, בטוח והומני יותר. Time Mapping Drone – מערכת שנועדה למזעור תקריות הירי הדו-צדדי- קיים צורך אמיתי לפתרון שייתן מענה לשדה הקרב המודרני ויפחית את תופעת הירי הדו-צדדי. מספר אירועי הירי הדו-צדדי במלחמת חרבות ברזל היה גדול, חיילים רבים (כולל חללים) נפגע כתוצאה מאירועים כאלה.מערכת זו תוכל לעזור למזער את מספר תקריות הירי הדו-צדדי, בנוסף לכך היא חסכונית באנרגיה ולכן היא יכולה לפעול לאורך זמן. מחיר המערכת נמוך והיא מכילה מספר קטן של רכיבים דבר המפחית את האפשרות לתקלות.
המערכת נמצאת באוויר ועל הקרקע. המערכת נמצאת באוויר ועל הקרקע. על גבי רחפן מותקן רכיב שנקרא 'שרת תקשורת', והחיילים בשטח נושאים משדרים זעירים שמשדרים את מיקומם. אופן התקשרות בין השרת למשדרים הוא: השרת מתחיל לחפש משדרים באזור, מתחבר אל המשדרים שגילה, ומבצע פעולת זע"ט. אם יתברר שהמשדר אכן "עמית", המשדר ישלח לשרת את מיקום החייל, והשרת יעביר את מיקום זה למסד נתונים בענן. מיקומי החיילים מוצגים על גבי מפה דינמית שבה המיקומים מעדכנים ומשתנים , על פי ממסד נתונים. המפה משמשת את מפעילי המערכת ומפקדים בשטח או בעורף, ומאפשרת הבנה טובה של מיקום הכוחות השונים ועל ידי כך מונעת מקרי דו"צ.
שימוש בכימותרפיות על בסיס פרופיל מולקולרי חישובי בתאי סרטן – מחלת הסרטן מאופיינת על ידי גידול וחלוקה בלתי מבוקרים של תאים. המחלה מתפתחת בעקבות מוטציה ב-DNA, העשויה ליצור גם פוטנציאל טיפולי ייחודי. במחקר זה פיתחנו פלטפורמה חישובית פורצת דרך המשלבת נתונים גנומיים, נתונים פרמקוגנומיים (לגבי תרופות) ונתונים קליניים, ומאפשרת זיהוי של סמנים לרגישות מוגברת לתרופות בגידולים סרטניים, כתוצאה מנוכחות מוטציות. המחקר סיפק נתונים ראשוניים הדרושים כדי להעריך האם טיפול כימותרפי הנבחר בהתבסס על הפרופיל הגנטי של תאי הגידול (מותאם אישית) יהיה יעיל יותר מתרופות קונבנציונליות הניתנות בשגרה לאותו סוג סרטן. התוצאות אימתו את ההשערה שהטיפול המותאם אישית יעיל יותר. השיטה שפיתחנו תיבחן בקרוב בחולים ותשמש בהמשך להצלת חיים. מיל"ה – משחק ילדים לפיתוח הגייה– זמני ההמתנה הארוכים לקלינאיות תקשורת מקשים על ילדים לקבל טיפול סדיר, במיוחד בפריפריה שבה יש מחסור באנשי מקצוע. בנוסף, חלק גדול מהאחריות לתרגול בבית נופל על ההורה, שנדרש להיות נוכח ומרוכז בכל תרגול, וכלי התרגול הקיימים מיושנים ואינם מותאמים לטכנולוגיות העכשוויות.מיל"ה היא כלי תרגול-ביתי מבוסס בינה מלאכותית, המנתח את הדיבור של הילד ומספק משוב מיידי. המערכת עושה שימוש במודל זיהוי דיבור שאומן במיוחד על דיבור ילדים בעברית וב-ChatGPT לניתוח השגיאות, מציאת מיקומן וסוגן ומתן תגובה מותאמת.
DeFOG-מערכת לזיהוי וניטור קיפאון בתנועה אצל חולי פרקינסון- פרקינסון הינה מחלה נוירולוגית אשר משפיעה על החולה בה בדרכים רבות, אחת הדרכים היא בדפוסי ההליכה, הפרוייקט מתרכז בתופעה הנקראת קיפאון בתנועה, אשר קיימת אצל כבערך 50% מחולי הפרקינסון בעולם. כאשר התופעה היא עצירה פתאומית במקום של החולה בזמן תנועה או תחילה של תנועה, דבר שיכול לגרום לנפילות ואיבוד ביטחון עצמי של הבן אדם.כיום, אין פתרון משווק שיכול לעזור לאותם אנשים החווים את התופעה וכל הפתרונות קיימים רק בגדר מעבדתי. את התופעה המערכת מזהה בעזרת העברת נתונים של מד תאוצה הנמצא במקום הנבחר,לאחר בדיקת מיקום אופטימלי (לשם אחוזי הזיהוי הכי גבוהים שלו) לציר התדר ומנתחת חלונות של זמן קצר עליו, ומסמנת קיפאון. הפרויקט מציע פתרון קל משקל ונגיש לכל שבנוסף לכך יוכל לעזור לרופאים לנטר את התפתחות המחלה אצל החולה.
אימות כוכב לכת חדש– כוכב לכת הוא גוף שמימי המקיף כוכב, ואינו פולט אור באופן עצמאי אלא משקף את אור הכוכב שהוא סובב. קיימים 5862 כוכבי לכת ידועים מחוץ למערכת השמש, ואלפי מועמדים נוספים במאגרי NASA (National Aeronautics and Space Administration).
פרסום
המחקר מתמקד בשיטת הטרנזיט, שבה נמדדת הירידה בעוצמת האור של כוכב כשכוכב לכת חולף בינו לבין הצופה. נמצאה רידה בעוצמת האור, המעידה על כוכב לכת במרחק של 0.027 AU מהכוכב. טמפרטורת שיווי המשקל של כוכב הלכת היא 740 קלווין, והוא מחוץ לאזור הישיב. רדיוסו כ-1.4 רדיוס צדק, מה שמעיד על כוכב לכת גדול. כהמשך למחקר זה נדרשות תצפיות נוספות של מהירות רדיאלית לקביעת מסה.
"בכל שנה מחדש אנחנו נדהמים מהרמה, מהעומק ומהבשלות המחקרית שמפגינים בני ובנות הנוער המשתתפים בתחרות. הפרויקטים השנה נוגעים בשאלות הבוערות ביותר של זמננו: מביטחון אישי ובריאות, דרך בינה מלאכותית ועד חקר החלל. הפרויקטים מוכיחים שהדור הצעיר בישראל לא רק סקרן, אלא גם אמיץ, יצירתי ומחויב לשיפור המציאות. עבורנו במוזיאון המדע, התחרות היא הרבה מעבר לאירוע שיא; היא חלק מתהליך מתמשך של טיפוח מצוינות מדעית, עידוד חשיבה ביקורתית וחיזוק האמונה ביכולתם של צעירים להשפיע. דווקא בתקופה מורכבת, הבחירה של תלמידים להשקיע חודשים ארוכים במחקר מעמיק היא מקור לתקווה ולעוצמה", אומרת רוני בן-חיים, מנכ"לית מוזיאון המדע, ירושלים
שופטים ממיטב החוקרים ממוסדות אקדמיים בארץ, מהנדסים ואנשי תעשייה מתקדמת יבחנו ויעריכו את הפרויקטים והעבודות. בראש צוות השופטים של התחרות – -יעמוד פרופ' חנוך גוטפרוינד, ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ולצידו שופטים מבכירי האקדמיה והתעשייה בארץ.
את המדענים והמפתחים הצעירים מלווים לכל אורך המיונים, ההכנות ובמהלך ימי התחרות מנחים ודוקטורנטים, בהנחייתו של פרופ' גדי גלזר מהאוניברסיטה העברית, עובדי פיתוח של חברת אינטל וצוות מוזיאון המדע.
לזוכים בתחרות יוענקו מלגות ללימודים גבוהים במוסדות אקדמיים שונים בארץ, מלגות לרכישת ספרים, מפגשים עם אנשי מדעו ותעשייה מהשורה הראשונה והם ייצגו את ישראל בתחרות רג'נרון אייסף הבינלאומית זאת לצד השתתפות במחנה מדעי באירוח ממשלת גרמניה. בנוסף, יזכו הזוכים להשתתף בפורום הכישרונות השוויצרי הבינלאומי (ISTF), במסגרתו מאז 2009 נפגשים מדי שנה בשוויץ כ-70 תלמידים מכל העולם, על מנת לדון עם מומחים ומקבלי החלטות בבעיות הגלובליות העומדות לפתחנו ואף השתתפות ביריד מדעי בינלאומי בלוקסמבורג.
הפרסים בתחרות יוענקו בטקס מיוחד שיתקיים ב-10 במרץ באולם וויז בקמפוס אדמונד י' ספרא בגבעת רם. הפרסים יוענקו למקום ראשון, שני ושלישי וכן ציונים לשבח על עבודות בולטות וייחודיות ובנוסף, יוענק פרס מיוחד על העבודה היצירתית ביותר- לזכרו של נעם כנפו.
