נתונים מדאיגים שהוצגו בוועדת המשנה לבינה מלאכותית חושפים: רק 20% מהמפעלים היצרניים מטמיעים AI לעומת 61% בהייטק. ח"כ פרקש-הכהן: "צריך לעבור למהלך לאומי רחב, הממשלה חייבת להפסיק עם פתרונות נקודתיים".
בעוד שקהילת ה-Generative AI הישראלית נחשבת לאחת המובילות בעולם, נראה כי "אומת הסטארט-אפ" מתקשה לחלחל אל רצפת הייצור של המפעלים. בדיון שנערך אתמול (ג') בוועדת המשנה לבינה מלאכותית בראשות ח"כ אורית פרקש-הכהן, עלתה תמונה מדאיגה של פער טכנולוגי הולך ומתרחב בין קטר ההייטק לבין התעשייה היצרנית המסורתית.
הפער במספרים: הייטק מול לואו-טק
מחקר חדש של מכון מוזאיק (Mosaic) שהוצג בדיון, שופך אור על עומק הפער. התעשייה היצרנית בישראל, המהווה 13% מהתמ"ג ומעסיקה כ-380 אלף עובדים (מרביתם בפריפריה), רחוקה ממיצוי הפוטנציאל הטכנולוגי שלה.
-
שימוש ב-AI: 61% מחברות ההייטק כבר בפנים, לעומת 20% בלבד בתעשייה היצרנית.
-
הפריפריה במוקד: כ-60% ממשרות התעשייה נמצאות בפריפריה. הטמעת AI נתפסת לא רק כמהלך טכנולוגי, אלא ככלי אסטרטגי לצמצום פערים חברתיים וחיזוק הביטחון הלאומי (מזון, אנרגיה וביטחון).
-
החשש: 61% מהתעשיינים מודים כי הם חוששים מאובדן יתרון תחרותי מול העולם במידה ולא יאמצו את הטכנולוגיה.
החסמים: לא רק כסף, בעיקר אנשים
סקר של התאחדות התעשיינים מראה כי הבעיה היא לאו דווקא בתשתית הפיזית – ל-80% מהמפעלים כבר יש תשתית דיגיטלית בסיסית. המכשולים האמיתיים הם:
-
מחסור בכוח אדם מיומן (52%): ל-35% מהמפעלים אין אף איש מקצוע שיוכל להוביל את המהלך.
-
קושי באינטגרציה (48%): הטמעת מערכות AI חדשות על גבי מכונות ומערכות Legacy ישנות מתגלה כמשימה מורכבת.
נתון מעודד: בניגוד לסטיגמה, העובדים לא מפחדים מה-AI. 85% מהם לא מגלים התנגדות לשילוב הטכנולוגיה, ו-91% מהתעשיינים רואים בה כלי משלים לעובד ולא תחליף אנושי.
רשות החדשנות נכנסת לתמונה: 30 מיליון ש"ח למאיצי מופ"ת
רונית אשל אשכנזי, מנהלת אגף יצור מתקדם ברשות החדשנות, בישרה בדיון על מהלך אופרטיבי: "יצאנו בהליך תחרותי לבחירת עד 6 זכיינים שיובילו 'מאיצי מופ"ת'. אנחנו משקיעים 30 מיליון שקל בגופים שיעזרו למפעלים לפתח מוצרים חדשים משלב הרעיון ועד הייצור". לדבריה, התוצאות צפויות להתפרסם בימים הקרובים.
יו"ר הוועדה: "מדיניות של פתרונות נקודתיים לא תספיק"
ח"כ אורית פרקש-הכהן סיכמה את הדיון בקריאה לשינוי תפיסה ממשלתי דרמטי. היא מתחה ביקורת על המודלים המצומצמים הקיימים וקראה להקמת תוכנית חומש לאומית: "אנחנו צריכים לעבור למהלך לאומי רחב ומבוזר. במקום להכשיר 30 יועצים, צריך להגדיר יעדים ברורים: כמה מפעלים אנחנו רוצים להעביר טרנספורמציה בכל שנה? זהו חוסן כלכלי וחברתי".
המלצות מכון מוזאיק לתוכנית החומש כוללות:
-
הכשרת 1,500 עובדים וסבסוד שכר ל-500 מנהלי טכנולוגיה (CTO).
-
הקמת מרכזי שירות אזוריים לתמיכה טכנולוגית.
-
מתן תמריצי מס ומסלולי השקעה ייעודיים.

















