ממעוף הלוויין: המערכת שעוקבת מרחוק אחר שיקום היערות ונזקי המלחמהממעוף הלוויין: המערכת שעוקבת מרחוק אחר שיקום היערות ונזקי המלחמה

חוקרים ישראלים פיתחו כלי חדש שמנטר מרחוק את מצב השיקום של יערות קק״ל שנפגעו משריפה – ובעזרתו מתאפשר מעקב אחר נזקי המלחמה באזורים שכיום אין אליהם גישה

רעות אלון

שריפה היא לא תרחיש נדיר בישראל; רק בחודש מאי האחרון פרצו שתי שריפות ביערות מסביב לירושלים בהפרש של ימים אחדים, ובעקבות המלחמה פורצות שריפות רבות בצפון ובדרום. מאמצים נרחבים יידרשו כדי לשקם את היערות ואת הסביבה הטבעית שנפגעו מאז אוקטובר, וכאן נכנס לתמונה מחקר ישראלי חדש שיוצג בכנס מחקרי יער ושטחים פתוחים של קק״ל ושל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה השבוע – החוקרים פיתחו כלי שמשתמש בנתוני לוויין כדי לעקוב אחר מצב שיקום היערות שנפגעו בשריפות, ולאמוד את ממדי ההרס.

ככלל, שריפות הן לא תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה בהיקף השריפות ההרסניות מסביב לעולם. עליית הטמפרטורות, בצורות ויובש קיצוני – כביטוייהם של שינויי האקלים, יוצרים את התנאים האולטימטיביים לשריפות ענק. תנאים אלו יוצרים תשתית להתלקחותן של שריפות יער וחורש, והנזקים הם אדירים: כך למשל, שריפה באוסטרליה ב-2019 עלתה בחייהן של כמיליארד חיות בר, ושריפה בהוואי בקיץ 2023 גבתה חייהם של כ-100 בני אדם ונחשבה לאסון השריפה החמור ביותר בארצות הברית ב-100 השנים האחרונות. שכיחותם הגוברת של אירועים מעין אלו מעלה את הצורך במציאת פתרונות ניטור מקיפים ופתרונות שיקום, בהם ניטור מצב היער באמצעות לוויינים ונטיעת עצים.

לאמוד את שיקום היער מהחלל

"בשנתיים האחרונות עבדנו על פיתוח של מערכת המבוססת על חישה מרחוק שעוזרת למנהלי היער לאמוד את התפתחות השיקום של האזורים שנשרפו", אומרת פרופ' אנה ברוק, מהמעבדה לספקטרוסקופיה וחישה מרחוק בבית הספר למדעי הסביבה באוניברסיטת חיפה ואחת מכותבי המחקר. "המערכת מקטלגת את שטחי היער לפי רמת הצמיחה שלהם – אזורים משגשגים, אזורים שבהם קצב הצמיחה לא מתקדם ואזורים עם התקדמות צמיחה ממוצעת". המחקר שנמצא כעת בשנתו השלישית, ממומן על ידי קק"ל ושותפים בכתיבתו פרופ' לאה ויטנברג מהמעבדה לגיאומורפולוגיה, וד"ר אלון לוטן ופרופ' עדו יצחקי מהחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה.

פרסום

"המערכת בנויה על נתוני קלט שאנחנו מקבלים מתחנות מטאורולוגיות ומלוויינים", מסבירה ברוק. לדבריה, בעזרת מערכות לווייניות מסוגים שונים שמספקות מידע מגוון, כמו נתוני אקלים וצילומים תרמיים, אפשר למפות כל אזור מיוער לפי המאפיינים הייחודיים שלו. "מהלוויינים אנחנו מפיקים נתונים כמו נפח הביומסה (הכמות של החומר האורגני במקום ובזמן נתון, ר״א) הירוקה או היבשה  – כלומר מהי כמות הצומח באזורים שונים וכמה מאותה צמחייה משגשגת", היא מסבירה. "בנוסף לנפח הביומסה של הצמחים, ממכ"ם לווייני אנחנו מוציאים גם נתונים של לחות הקרקע, ומלוויינים תרמיים מתקבל מידע על אפקטיביות תהליך קירור היער – כלומר, מהן הטמפרטורות הקיימות במעטפת העליונה של היער".

אותם נתונים לווייניים ומטאורולוגיים, כמו גם שכבות מידע על סוגי הקרקעות, נכנסים למודל שמבוסס על למידה עמוקה במחשב. "המודל הזה למד מנתוני העבר כיצד נראים שיקום מוצלח, שיקום מועט ושיקום תקוע שלא מתקדם כמו שצריך, כך שהמערכת יודעת לסווג את רמת השיקום של כל אזור לפי שלושת הדפוסים הללו", אומרת ברוק. יער בצפון הארץ אינו דומה ליער בדרומה, ולכן, מסבירה ברוק, כל מדד של שיקום, כמו לחות וביומסה, מוזן למערכת באופן שמותאם לסביבה שלו.

גישה מרחוק לאזורי מלחמה

המחקר נכנס בימים אלו לשלב בדיקת המערכת בפועל. "מכיוון ששלב הבדיקה הגיע בזמן המלחמה, בחרנו לא לעקוב אחר שיקום אלא דווקא לתת אומדן להרס שנגרם ליערות בעקבות הלחימה", מסבירה ברוק. לדבריה, המערכת עוזרת להבדיל בין שינויים טבעיים כמו התייבשות לבין שינויים שקרו בבת אחת. "מערכת חישה מרחוק היא כמו קפסולת זמן – הוצאנו נתונים מהעבר והשווינו לנתונים מהיום וכך הצלחנו לאפיין אזורים שעברו שינויים משמעותיים שאינם עונתיים, אלא חריגים במדדים השונים", היא אומרת. "ראינו שבינואר ובפברואר 2024 אזורים שהיו תחת אש קרסו לגמרי, ובאמצעות מדדי החישה מרחוק הצלחנו להראות את היקף הפגיעה וגם לאפיין סוגים של מפגעים כמו שריפות כתוצאה מירי ועצים שנפגעו ככל הנראה מכלים כבדים כמו טנקים".

המערכת שעוקבת מרחוק אחר שיקום היערות ונזקי המלחמה

בעזרת מערכות לווייניות מסוגים שונים שמספקות מידע מגוון אפשר למפות כל אזור מיוער לפי המאפיינים הייחודיים שלו. צילום: לוויין Planet. באדיבות פרופ' אנה ברוק

פרסום

כך יצא שהכלי שפותח למטרת מיפוי של מצבי השיקום השונים ביערות לאחר שריפה קיבל חשיבות מוגברת בתקופת המלחמה. "המערכת נותנת מידע ייחודי ומכמתת את היקף הפגיעה, ממפה אזורים שנפגעו, מאפיינת סוגי מפגעים כמו שריפה וכמובן עוקבת אחרי תהליך השיקום", אומרת ברוק. "היום חשיבות המערכת עלתה אף יותר. בעקבות המלחמה יש אזורים שלמים שאין אליהם גישה  וההגעה אליהם מסוכנת. לכן, לכלי הזה שכולו מבוסס על חישה מרחוק יש יתרון אדיר, והוא מאפשר לנו לעקוב אחרי המפגעים בצורה הטובה ביותר כי המפה דינמית ומתעדכנת כל הזמן בנתונים חדשים מהלוויינים".

אפיון המפגעים השונים חשוב גם לתהליך השיקום עצמו. היא מסבירה שדינו של צמח שנשרף אינו כדין של עץ שניזוק מדריסה, למשל. לדבריה, כרגע המערכת יודעת לספק אומדנים כמותיים לגבי תהליך השיקום, והשלב הבא הוא פיתוח מערכת שלא רק מבינה מה קורה בשטח, אלא גם נותנת המלצות לניהול היער ולשיקומו. "בעתיד אנחנו שואפים לפתח כלי נוסף שיסייע למנהלי היער בקבלת החלטות בשטח בזמן תהליכי השיקום,  כך שנוכל להמליץ על הפעולות היעילות ביותר לניהול היער", היא מסכמת.

'כנס מחקרי יער ושטחים פתוחים – היערות והשטחים הפתוחים בלחימה ובשגרה: תמונת מצב ואתגרים ליום שאחרי' ייערך ביום שלישי 4 ביוני 2024, באוניברסיטת בן גוריון. לפרטים והרשמה  

Print Friendly, PDF & Email

פה יבוא באנר

תודה שאתם מבקרים בפורטל "טכנו נט". טכנו נט נט היינו פורטל מקצועי ומקיף לתחום הטכנולוגיה והתעשייה באתר תוכלו למצוא אינפורמציה מקצועית שחשובה לכם ומאגר ספקים גדול מתחום המתכת,פלסטיק, זיווד ואריזה, הייטק, אוצומציה וסייבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

כתבות נוספות

ממעוף הלוויין: המערכת שעוקבת מרחוק אחר שיקום היערות ונזקי המלחמהממעוף הלווי...

3 ביוני 2024

בחירת הקומפרסור המתאים למכונת ניקוי חול: מדריך מקיף

29 במאי 2024

בעזרת מכ"ם ניתן לזהות לראשונה להקות של עופות גדולים ולמנוע תאונות עם כלי טי...

19 במרץ 2024

כרסום ספוג בCNC

3 במרץ 2024

ההטמעה של טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה החכמה

17 בדצמבר 2023

יפן- נפלאות הטכנולוגיה של היום יום
ממעוף הלוויין: המערכת שעוקבת מרחוק אחר שיקום היערות ונזקי המלחמהממעוף הלווי...

3 ביוני 2024

בחירת הקומפרסור המתאים למכונת ניקוי חול: מדריך מקיף

29 במאי 2024

בעזרת מכ"ם ניתן לזהות לראשונה להקות של עופות גדולים ולמנוע תאונות עם כלי טי...

19 במרץ 2024

כרסום ספוג בCNC

3 במרץ 2024

תמיד לדעת לפני כולם

השארו מעודכנים

השאירו פרטים לקבלת עידכונים למייל

כדי להיות תמיד מעודכנים